BreslovTorah.com

Official Site of Rabbi Nasan Maimon

LH7-01-Dayanim

2024-09-05 – LH7 – CM1 – Dayanim 2 – Para. 5-8 – Dayanim 3 – Para. 1-3 – Tefilah – Extraneous Thoughts – Truth Is the Light of HaShem – Taavas Mamon Includes All 70 Forms of Darkness – Parshas Mishpatim

Dayanim 2 – Dayanim 3 – Tefilah – Extraneous Thoughts – Truth Is the Light of HaShem Taavas Mamon Includes All 70 Forms of Darkness – Parshas Mishpatim – Speaker: Rabbi Nasan Maimon.
00:00 – HALAKHA 2. PARAGRAPHS 5-8.
16:30 – HALAKHA 3. PARAGRAPH 1. INTRODUCTION. Hilkhos Dayanim 3 is based on Likutey Moharan 9. Tefilah. When a person gets up to daven, suddenly he’s blocked from being able to concentrate and is surrounded by a form of darkness. There are many exits from this darkness, but by means of the light of emes, he’ll be able to find those exits. “HaShem is my light and my salvation…” (Tehillim 27:1).
22:30 – PARAGRAPH 2.
***24:45 – Reference to Likutey Moharan 23. All 70 forms of the darkness of sheker are included in Taavas Mamon.
27:00 – Taavas Mamon is stealing or misdirecting wealth that truly belongs to someone else.

33:30 – Q&R about extraneous thoughts during tefilah. Olam HaShafal, Olam HaKochavim, Olam HaMalachim.
35:30 – Q&R about the importance of avoiding makhlokes – dispute. A dayan must have a broad understanding of all aspects of halakha.
*37:30 – Q&R about practical applications of Hilkhos Dayanim to everyday life. A person is constantly making judgements, and the laws of dayanim teach us how to make good decisions. Part of improving one’s judgement is tefilah, asking HaShem to help us be honest and to be part of a community that is not driven by the desire for material wealth.
39:30 – “Anyone who judges an honest judgement, it’s as if that person is in partnership with HaShem in the ongoing process of creation” (Shabbos 10).
41:20 – PARAGRAPH 3. Extraneous thoughts during tefilah are compared with the darkness of conflict presented by litigants during a Beis Din.
43:00 – Rashi: Parshas Mishpatim follows immediately after Parshas Yisro to show the connection between Beis Din and tefilah.
45:30 – Closing blessings.
TEXT:

חושן משפט, הלכות דינים, ב׳:ה׳

וְעַל כֵּן אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה, אֵין דָּנִין בַּלַּיְלָה רַק בַּיּוֹם. כִּי יוֹם וְלַיְלָה הֵם בְּחִינַת אֱמֶת וֶאֱמוּנָה כַּיָּדוּעַ. וְעִקַּר אֲחִיזַת הַשֶּׁקֶר וְהַסִּטְרָא אָחֳרָא הוּא בִּבְחִינַת לַיְלָה שֶׁהוּא בְּחִינַת אֱמוּנָה. וְעַל כֵּן בַּלַּיְלָה הָאֱמוּנָה בְּקַטְנוּת וְנִגְדֶּלֶת בְּאוֹר הַיּוֹם בִּבְחִינַת חֲדָשִׁים לַבְּקָרִים רַבָּה אֱמוּנָתֶךָ, כַּמּוּבָא בְּמָקוֹם אַחֵר (סִימָן לה). כִּי עִקַּר תִּקּוּן הָאֱמוּנָה הוּא עַל יְדֵי אֱמֶת, כְּמוֹ שֶׁכָּתַב רַבֵּנוּ בַּמַּאֲמָר הַנַּ”ל, צֶדֶק כַּד אִתְחַבְּרַת בֶּאֱמֶת אִתְעַבִידַת אֱמוּנָה, עַיֵּן שָׁם. וְעַל כֵּן הַמִּשְׁפָּט בַּיּוֹם שֶׁהוּא בְּחִינַת אֱמֶת, שֶׁעַל יְדֵי מַעֲלִין וּמְתַקְּנִין הָאֱמוּנָה כַּנַּ”ל

וַאֲזַי נַעֲשֶֹה יִחוּד אֱמֶת וֶאֱמוּנָה, שֶׁהֵם בְּחִינַת עֶרֶב וָבֹקֶר, בְּחִינַת וַיְהִי עֶרֶב וַיְהִי בֹקֶר יוֹם אֶחָד

וְזֶה נַעֲשֶֹה עַל יְדֵי דִּין אֱמֶת שֶׁנֶּאֱמַר בּוֹ גַּם כֵּן, “וְכָל הָעָם נִצָּב עָלֶיךָ מֵעֶרֶב עַד בֹּקֶר” כַּנַּ”ל. כִּי עִקַּר הַמִּשְׁפָּט וְהַדִּין הוּא לְתַקֵּן הָאֱמוּנָה הַנְּפוּלָה שֶׁנִּפְגְּמָה אֵצֶל אֵלּוּ הַבַּעֲלֵי דִּינִים, כִּי אֶחָד מֵהֶם בְּוַדַּאי אֵינוֹ נוֹשֵֹא וְנוֹתֵן בֶּאֱמוּנָה. וְעַל יְדֵי הַדִּין אֱמֶת מַעֲלִין וּמְתַקְּנִין הָאֱמוּנָה כַּנַּ”ל בִּבְחִינַת צֶדֶק כַּד אִתְחַבְּרַת בֶּאֱמֶת אִתְעַבִידַת אֱמוּנָה. וְנַעֲשֶֹה יִחוּד אֱמֶת וֶאֱמוּנָה עֶרֶב וָבֹקֶר כַּנַּ”ל

וְעַל כֵּן עִקַּר הַמִּשְׁפָּט בַּיּוֹם, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב, “וְדִינוּ לַבֹּקֶר מִשְׁפָּט”, כִּי אָז מֵאִיר הָאֱמֶת, שֶׁעַל יְדֵי זֶה נִתְתַּקֵּן וְנִגְדָּל הָאֱמוּנָה בִּבְחִינַת חֲדָשִׁים לַבְּקָרִים רַבָּה אֱמוּנָתֶךָ. וְזֶה בְּחִינַת וְשָׁפְטוּ אֶת הָעָם מִשְׁפַּט צֶדֶק, זֶה בְּחִינַת צֶדֶק כַּד אִתְחַבְּרַת בֶּאֱמֶת וְכוּ’, כִּי מִשְׁפָּט זֶה בְּחִינַת אֱמֶת, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב, “מִשְׁפְּטֵי ה’ אֱמֶת”, כַּמּוּבָא בְּדִבְרֵי רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה. וְזֶהוּ מִשְׁפַּט צֶדֶק. בְּחִינַת צֶדֶק כַּד אִתְחַבְּרַת בֶּאֱמֶת אִתְעַבִידַת אֱמוּנָה, כִּי זֶה עִקַּר יְשִׁיבַת הַדַּיָּנִים לְתַקֵּן הָאֱמוּנָה עַל יְדֵי הָאֱמֶת שֶׁיִּתְחַבֵּר צֶדֶק וּמִשְׁפָּט, אֱמֶת וֶאֱמוּנָה כַּנַּ”ל

חושן משפט, הלכות דינים, ב׳:ו׳

וְזֶה בְּחִינַת מַה שֶּׁנִּקְרָא הַדַּיָּן הַכָּשֵׁר “אֱלֹקִים”. כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב כַּמָּה פְּעָמִים בַּתּוֹרָה, “עַד הָאֱלֹקִים יָבֹא דְּבַר שְׁנֵיהֶם” וְכַיּוֹצֵא בָּזֶה בְּכַמָּה מְקוֹמוֹת. כִּי הַדַּיָּן שֶׁדָּן דִּין אֱמֶת וְכָל דְּבָרָיו בֶּאֱמֶת מִתְלַבֵּשׁ בּוֹ אוֹר ה’ יִתְבָּרַךְ בְּעַצְמוֹ, כִּבְיָכוֹל, כַּנַּ”ל וְכַמְבֹאָר הֵיטֵב בַּמַּאֲמָר הַנַּ”ל. וְעַל כֵּן הַדַּיָּן בְּעַצְמוֹ נִקְרָא “אֱלֹקִים”, כִּי נִתְלַבֵּשׁ בּוֹ אוֹר ה’ יִתְבָּרַךְ, כִּבְיָכוֹל, עַל יְדֵי הָאֱמֶת שֶׁהוּא אוֹרוֹ יִתְבָּרַךְ בְּעַצְמוֹ, כִּבְיָכוֹל, כַּנַּ”ל

חושן משפט, הלכות דינים, ב׳:ז׳

וְעַל כֵּן עִקַּר הַדַּיָּנִים מִן הַתּוֹרָה הוּא רַק סְמוּכִים בְּאֶרֶץ יִשְֹרָאֵל, כִּי אֶרֶץ יִשְֹרָאֵל הִיא בְּחִינַת אֱמוּנָה, כַּמְבֹאָר בַּמַּאֲמָר הַנַּ”ל. וְעִקַּר הַדַּיָּנִים הוּא בִּשְׁבִיל תִּקּוּן הָאֱמוּנָה כַּנַּ”ל

חושן משפט, הלכות דינים, ב׳:ח׳

וְזֶה בְּחִינַת אֵין בֵּית דִּין נִזְקָקִין לְפָחוֹת מִשְּׁוֵה פְּרוּטָה. פְּרוּטָה מְרַמֵּז עַל אֱמוּנָה בְּחִינַת תְּפִלָּה, כַּמְבֹאָר בַּמַּאֲמָר הַנַּ”ל עַל מַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה, וּפְרִיטָא שִֹפְוָתֵיהּ. וְעַל כֵּן פְּרוּטָה הוּא שִׁעוּר מָמוֹן בְּכָל מָקוֹם, כִּי עִקַּר הָאֱמוּנָה תְּלוּיָה בַּמָּמוֹן, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב, “וֶאֱמוּנָה מְאֹד”. ‘מְאֹד’ זֶה מָמוֹן, כְּמוֹ שֶׁכָּתַב רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה בְּמָקוֹם אַחֵר סִימָן כג

וְעַל כֵּן כְּשֶׁיֵּשׁ בְּמָמוֹן שְׁוֵה פְּרוּטָה אֲזַי יֵשׁ לוֹ אֲחִיזָה בִּבְחִינַת אֱמוּנָה תְּפִלָּה שֶׁהִיא גַּם כֵּן בְּחִינַת פְּרִיטָא שִֹפְוָתֵיהּ כַּנַּ”ל. וַאֲזַי הוּא מָמוֹן חָשׁוּב לְכָל דָּבָר. וּמִי שֶׁגּוֹזֵל אֶת חֲבֵרוֹ מָמוֹן כָּזֶה אוֹ מַכְחִישׁ בּוֹ מָמוֹן כָּזֶה, דְּהַיְנוּ שִׁעוּר פְּרוּטָה, אֲזַי פּוֹגֵם בָּאֱמוּנָה. וַאֲזַי צְרִיכִין הַבֵּית דִּין לְהִזָּקֵק לְדִין זֶה כְּדֵי לְתַקֵּן וּלְהַעֲלוֹת הָאֱמוּנָה כַּנַּ”ל בָּרוּךְ ה’ לְעוֹלָם אָמֵן

זֶה הַדְּרוּשׁ כָּפוּל לְקַמָּן בְּסִגְנוֹן אַחֵר קְצָת וְשָׁם יִתְבָּאֵר בַּאֲרִיכוּת

חושן משפט, הלכות דינים, ג׳:א׳

עַל פִּי הַמַּאֲמָר “תְּהֹמֹת יְכַסְיֻמוּ” בְּלִקּוּטֵי הָרִאשׁוֹן סִימָן ט, עַיֵּן שָׁם מַה שֶּׁנִּתְבָּאֵר עַל פָּסוּק “צֹהַר תַּעֲשֶֹה לַתֵּבָה וְכוּ

וְהַכְּלָל כְּשֶׁהָאָדָם עוֹמֵד לְהִתְפַּלֵּל אֲזַי בָּאִים מַחֲשָׁבוֹת זָרוֹת וּקְלִפּוֹת וּמְסַבְּבִין אוֹתוֹ וְנִשְׁאָר בַּחֹשֶׁךְ וְאֵין יָכוֹל לְהִתְפַּלֵּל וְכוּ’ וּבֶאֱמֶת יֵשׁ פְּתָחִים הַרְבֵּה בְּתוֹךְ הַחֹשֶׁךְ לָצֵאת מִשָּׁם וְכוּ’, אֲבָל הָאָדָם הוּא עִוֵּר וְאֵין יוֹדֵעַ לִמְצֹא הַפֶּתַח. וְעַל יְדֵי אֱמֶת זוֹכֶה לִמְצֹא הַפֶּתַח, כִּי עִקַּר אוֹר הַמֵּאִיר הוּא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב ה’ אוֹרִי וְיִשְׁעִי
וְעַל יְדֵי הַשֶּׁקֶר הוּא מְסַלֵּק אֶת הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וְכוּ’, אֲבָל עַל יְדֵי אֱמֶת הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שׁוֹכֵן עִמּוֹ וְכוּ’ וּכְשֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עִמּוֹ הוּא מֵאִיר לוֹ אֵיךְ לֵיצֵא מֵהַחֹשֶׁךְ הַמּוֹנֵעַ אוֹתוֹ בִּתְפִלָּתוֹ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב
ה’ אוֹרִי”. וְזֶה פֵּרוּשׁ, “צֹהַר תַּעֲשֶֹה לַתֵּבָה וְכוּ

וְהַכֹּל לְפִי גֹּדֶל הָאֱמֶת וְכוּ’ וְאָז, “וּפֶתַח הַתֵּבָה בְּצִדָּהּ תָּשִֹים”. הַיְנוּ הַתֵּבָה הַיּוֹצֵאת בֶּאֱמֶת, הִיא תָּשִֹים לְךָ פֶּתַח בַּחֹשֶׁךְ שֶׁאַתָּה נִצּוֹד בּוֹ וְכוּ’. וְעַל יְדֵי שֶׁיּוֹצֵא מִתּוֹךְ הַחֹשֶׁךְ וּמִתְפַּלֵּל הֵיטֵב, עַל יְדֵי זֶה הוּא מְתַקֵּן תַּחְתִּיִּם שְׁנִיִּם וּשְׁלִשִׁים, הַיְנוּ עוֹלָם הַשָּׁפָל וְעוֹלַם הַכּוֹכָבִים וְעוֹלַם הַשֵּכֶל וְכוּ’, עַיֵּן שָׁם

חושן משפט, הלכות דינים, ג׳:ב׳

וְזֶה בְּחִינַת שְׁלֹשָׁה דַּיָּנִים, כִּי עִקַּר תִּקּוּן הַמִּשְׁפָּט צֶדֶק הוּא אֱמֶת, כִּי אִי אֶפְשָׁר לְבָרֵר הַמִּשְׁפָּט כִּי אִם עַל יְדֵי אֱמֶת, כִּי כְּשֶׁשְּׁנֵי הַבַּעֲלֵי דִּינִים בָּאִים לָדוּן וּמַכְחִישִׁים זֶה אֶת זֶה עַל עֵסֶק מָמוֹנָם. זֶה בְּחִינַת הִתְגַּבְּרוּת הַחֹשֶׁךְ מְאֹד, כִּי הַשֶּׁקֶר הוּא חֹשֶׁךְ, וּבִפְרָט שֶׁעִקַּר הַכְחָשָׁתָם הוּא בִּשְׁבִיל הַמָּמוֹן. נִמְצָא, שֶׁנָּפְלוּ לְתַאֲוַת מָמוֹן עַד שֶׁרוֹצֶה אֶחָד לַעֲשֹׁק וְלִגְזֹל אֶת חֲבֵרוֹ, שֶׁזֶּהוּ עִקַּר תַּאֲוַת מָמוֹן. וְתַאֲוַת מָמוֹן הוּא בְּחִינַת חֹשֶׁךְ, בְּחִינַת בְּמַחֲשַׁכִּים הוֹשִׁיבַנִי וְכוּ’ (אֵיכָה ג), כַּמְבֹאָר הֵיטֵב בַּמַּאֲמָר “צִוִּיתָ צֶדֶק” וְכוּ’, עַיֵּן שָׁם (סִימָן כג) שֶׁתַּאֲוַת מָמוֹן הוּא חֹשֶׁךְ גָּדוֹל מְאֹד בְּחִינַת אַנְפִּין חֲשׁוֹכִין עֲבוֹדָה זָרָה כְּלוּלָה מִכָּל הַשִּׁבְעִין אֻמּוֹת

נִמְצָא, שֶׁכָּל מִינֵי חֹשֶׁךְ שֶׁהוּא הַסִּטְרָא אָחֳרָא וְהָעֲבוֹדָה זָרָה כָּל הַשִּׁבְעִים אַנְפִּין חֲשׁוֹכִין כֻּלָּם כְּלוּלִים בְּתַאֲוַת מָמוֹן שֶׁהוּא בְּחִינַת שֶׁקֶר, כְּמוֹ שֶׁמְּבֹאָר שָׁם

וְעַל כֵּן הַדַּיָּן הַיּוֹשֵׁב לָדוּן כְּאִלּוּ גֵּיהִנֹּם פְּתוּחָה תַּחְתָּיו, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה, כִּי מִתְגַּבֵּר אָז תֹּקֶף הַחֹשֶׁךְ שֶׁהוּא בְּחִינַת חֲשֵׁכָה שֶׁל גֵּיהִנֹּם שֶׁשָּׁם עִקַּר הַחֹשֶׁךְ וְצַלְמָוֶת מֵאַחַר שֶׁאֶחָד רוֹצֶה לִגְזֹל חֲבֵרוֹ מָמוֹן, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת חֵטְא דּוֹר הַמַּבּוּל שֶׁנִּגְזַר דִּינָם עַל הַגָּזֵל, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה

וְעַל כֵּן בֶּאֱמֶת קָשֶׁה מְאֹד מְאֹד לְבָרֵר מִשְׁפַּט צֶדֶק. וְעַל כֵּן אִי אֶפְשָׁר לַדַּיָּן לְבָרֵר הַמִּשְׁפָּט כִּי אִם עַל יְדֵי אֱמֶת, כִּי הָעִקָּר הוּא הָאֱמֶת, דְּהַיְנוּ שֶׁיִּסְתַּכֵּל הַדַּיָּן רַק עַל הָאֱמֶת. וְלֹא יִהְיֶה בְּלִבּוֹ שׁוּם צַד פְּנִיָּה וְהַטָּיָה, חַס וְשָׁלוֹם, לְשׁוּם צַד מֵהַצְּדָדִים וְיִהְיוּ שְׁנֵיהֶם שָׁוִין בְּעֵינָיו וְיִסְתַּכֵּל בְּעֵין הָאֱמֶת לַאֲמִתּוֹ

וְאָז עַל יְדֵי גֹּדֶל הָאֱמֶת שֶׁל הַדַּיָּן וֶאֱמֶת הוּא אוֹר ה’ יִתְבָּרַךְ בְּעַצְמוֹ. וְאָז יִתְקַיֵּם (תְּהִלִּים פב), “אֱלֹקִים נִצָּב בַּעֲדַת אֵל בְּקֶרֶב אֱלֹקִים יִשְׁפֹּט”. וְאָז יָאִיר עֵינָיו ה’ יִתְבָּרַךְ שֶׁהוּא עֶצֶם הָאֱמֶת, שֶׁהוּא אוֹר הַמֵּאִיר. וְעַל יְדֵי זֶה יִזְכֶּה הַדַּיָּן לְבָרֵר הַמִּשְׁפַּט צֶדֶק מִתּוֹךְ גֹּדֶל הַחֹשֶׁךְ וּלְהִנָּצֵל מִן הַגֵּיהִנֹּם שֶׁהוּא הַחֹשֶׁךְ הַגָּדוֹל אֲשֶׁר סְבָבוּהוּ עַל יְדֵי הַשֶּׁקֶר שֶׁל חֶשְׁכַת תַּאֲוַת מָמוֹן כַּנַּ”ל, כִּי אִי אֶפְשָׁר לְהִנָּצֵל מִכָּל זֶה כִּי אִם עַל יְדֵי אֱמֶת שֶׁהוּא אוֹר ה’ יִתְבָּרַךְ בְּעַצְמוֹ בְּחִינַת אֱלֹקִים נִצָּב בַּעֲדַת אֵל כַּנַּ”ל, כִּי בְּלֹא אֱמֶת אִי אֶפְשָׁר לְבָרֵר שׁוּם מִשְׁפָּט, כִּי יֵשׁ הַרְבֵּה חִלּוּקִים עָצְמוּ מִסַּפֵּר. וְהֵם כַּהֲרָרִים הַתְּלוּיִים בְּשַֹעֲרָה

וְגַם יֵשׁ דִּין מְרֻמֶּה וְאִי אֶפְשָׁר לַדַּיָּן שֶׁלֹּא יִכָּשֵׁל בִּדְבַר הַמִּשְׁפָּט כִּי אִם עַל יְדֵי אֱמֶת שֶׁהוּא אוֹר ה’ יִתְבָּרַךְ, שֶׁהוּא מֵאִיר עֵינָיו וְזוֹכֶה לִשְׁפֹּט צֶדֶק

וְזֶהוּ בְּחִינַת גֹּדֶל הָאִסּוּר שֶׁל שֹׁחַד, “כִּי הַשֹּׁחַד יְעַוֵּר וְכוּ'” (שְׁמוֹת כו) ‘יְעַוֵּר’ דַּיְקָא, הַיְנוּ בְּחִינַת הַחֹשֶׁךְ הַגָּדוֹל הַנַּ”ל שֶׁמִּתְגַּבֵּר בְּיוֹתֵר עַל יְדֵי תַּאֲוַת מָמוֹן, דְּהַיְנוּ שֹׁחַד שֶׁאָז אִי אֶפְשָׁר בְּשׁוּם אֹפֶן לִשְׁפֹּט צֶדֶק. וְעַל כֵּן אָסוּר לִקַּח שֹׁחַד אֲפִלּוּ לִשְׁפֹּט צֶדֶק לְזַכּוֹת אֶת הַזַּכַּאי וְכוּ’, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה, כִּי אִי אֶפְשָׁר בְּשׁוּם אֹפֶן לִשְׁפֹּט צֶדֶק כְּשֶׁלּוֹקֵחַ שֹׁחַד וַאֲזַי אֵין בּוֹ אֱמֶת, כִּי מִתְגַּבֵּר הַחֹשֶׁךְ מְאֹד וְכוּ’ כַּנַּ”ל, כִּי אִי אֶפְשָׁר לָצֵאת מִן הַחֹשֶׁךְ הַגָּדוֹל הַזֶּה כִּי אִם עַל יְדֵי הָאֱמֶת שֶׁיִּהְיֶה לְהַדַּיָּן אֱמֶת גָּדוֹל וְיִסְתַּכֵּל רַק עַל הָאֱמֶת בְּלִי שׁוּם שֶׁקֶר וּבְלִי שׁוּם עַרְמִימִיּוּת כְּלָל

וְזֶה בְּחִינַת אַנְשֵׁי אֱמֶת שֹֹנֵא בֶּצַע שֶׁמֻּזְהָרִים הַדַּיָּנִים עַל זֶה בְּיוֹתֵר, כִּי אֱמֶת וְשֹוֹנֵא בֶּצַע הֵם בְּחִינַת אֱמֶת, כִּי תַּאֲוַת מָמוֹן הוּא בְּחִינַת חֹשֶׁךְ, בְּחִינַת שֶׁקֶר, כַּמְבֹאָר בַּמַּאֲמָר “צִוִּיתָ צֶדֶק” הַנַּ”ל

נִמְצָא, שֶׁעִקַּר תִּקּוּן הַמִּשְׁפָּט שֶׁל הַדַּיָּנִים הוּא אֱמֶת. וְעַל כֵּן צְרִיכִין לִהְיוֹת שְׁלֹשָׁה דַּיָּנִים, כִּי עַל יְדֵי אֱמֶת, שֶׁעַל יְדֵי זֶה זוֹכִין לִתְפִלָּה, עַל יְדֵי זֶה זוֹכִין לְקַיֵּם כָּל הַשְּׁלֹשָׁה עוֹלָמוֹת שֶׁהֵם, עוֹלָם הַשָּׁפָל וְעוֹלַם הַכּוֹכָבִים וְעוֹלַם הַמַּלְאָכִים, שֶׁהֵם בְּחִינַת תַּחְתִּיִּם שְׁנִיִּם וּשְׁלִשִׁים תַּעֲשֶֹהָ כַּנַּ”ל

וְזֶה בְּחִינַת שְׁלֹשָׁה דַּיָּנִים שֶׁהֵם בְּחִינַת שְׁלֹשָׁה קַוֵּי אֱמֶת, בְּחִינַת שְׁלֹשָׁה תְּפִלּוֹת בַּיּוֹם, שֶׁהֵם מְקַיְּמִין כָּל הַשְּׁלֹשָׁה עוֹלָמוֹת כַּנַּ”ל, כִּי עִקַּר קִיּוּם כָּל הָעוֹלָמוֹת הוּא אֱמֶת שֶׁהוּא בְּחִינַת הַשְּׁלֹשָׁה דַּיָּנִים שֶׁעִקַּר אַזְהָרָתָם הוּא אֱמֶת כַּנַּ”ל

וְזֶהוּ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (שַׁבָּת י), כָּל הַדָּן דִּין אֱמֶת לַאֲמִתּוֹ כְּאִלּוּ נַעֲשֶֹה שֻׁתָּף לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בְּמַעֲשֵֹה בְּרֵאשִׁית, הַיְנוּ כַּנַּ”ל, כִּי עַל יְדֵי דִּין אֱמֶת לַאֲמִתּוֹ, שֶׁמִּסְתַּכֵּל רַק עַל הָאֱמֶת לַאֲמִתּוֹ, עַל יְדֵי זֶה מְקַיֵּם כָּל מַעֲשֵֹה בְּרֵאשִׁית, שֶׁהֵם כְּלָלִיּוּת הַשְּׁלֹשָׁה עוֹלָמוֹת הַנַּ”ל. וַהֲרֵי הוּא שֻׁתָּף לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בְּמַעֲשֵֹה בְּרֵאשִׁית כַּנַּ”ל

חושן משפט, הלכות דינים, ג׳:ג

נִמְצָא, שֶׁמִּשְׁפַּט אֱמֶת הוּא בְּחִינַת תִּקּוּן הַתְּפִלָּה. שֶׁעִקַּר תִּקּוּנָהּ עַל יְדֵי אֱמֶת כַּנַּ”ל. וְזֶהוּ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה, לָמָּה נִסְמְכָה פָּרָשַׁת מִשְׁפָּטִים לְפָרָשַׁת מִזְבֵּחַ? לוֹמַר לָךְ, שֶׁתָּשִֹים דַּיָּנִים אֵצֶל הַמִּזְבֵּחַ. כִּי הַמִּזְבֵּחַ שֶׁשָּׁם מַקְרִיבִין קָרְבָּנוֹת זֶה בְּחִינַת תְּפִלָּה שֶׁמְּכַפֶּרֶת כְּמוֹ קָרְבָּנוֹת, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (יְשַׁעְיָה נו), “וּשִֹמַּחְתִּים בְּבֵית תְּפִלָּתִי עוֹלֹתֵיהֶם וְזִבְחֵיהֶם לְרָצוֹן עַל מִזְבְּחִי וְגוֹ'”. וְעַל כֵּן צְרִיכִין הַדַּיָּנִים לֵישֵׁב אֵצֶל הַמִּזְבֵּחַ, כִּי עִקַּר תִּקּוּן הַתְּפִלָּה שֶׁהוּא בְּחִינַת קָרְבָּנוֹת הוּא עַל יְדֵי אֱמֶת, שֶׁהוּא בְּחִינַת דַּיָּנֵי אֱמֶת כַּנַּ”ל:

To dedicate this shiur, click HERE.