Kiddushin 3 – What Is Taavas Mamon? Taavas Niuf vs. Desire for Wealth – Worry About Money Is Repaired Through Tzedakah – The Importance of Giving Maaser – Speaker: Rabbi Nasan Maimon.
Hilkhos Kiddushin 3 is based on Likutey Moharan 13.
00:00 – PARAGRAPH 3b. Which is more difficult to overcome – taavas niuf or taavis mamon?
19:00 – PARAGRAPH 4. There’s no end to taavas mamon – the desire for money increases in everyone constantly.
31:00 – Worry about money is remedied through tzedakah. NOTE about hashgacha of this topic with the current Daf Yomi.
34:00 – Then unfortunate attitude of wealthy people who don’t want to give tzedakah.
40:00 – Desire for wealth causes depression.
*44:00 – “Most of the world doesn’t have a life because people have fallen into taavas mamon.” The antidote is given tzedakah properly. Reference to Likutey Moharan 23.
*49:00 – Q&R about knowing when to pay bills and when to give tzedakah: the importance of giving maaser.
TEXT: (Courtesy of www.Sefaria.org.il)
וְכֵן בְּכָל הַסְּפָרִים מְבֹאָר שֶׁזֶּה עִקַּר הַקְּדֻשָּׁה, וּבִפְרָט בְּסִפְרֵי הַזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ וְתִקּוּנִים, וְיוֹתֵר מִזֶּה דִּבֵּר עִמָּנוּ רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה כַּמָּה שִׁיחוֹת נִפְלָאוֹת בְּעִנְיָן זֶה, וְהָיָה מְמָאֵס מְאֹד מְאֹד תַּאֲוָה זֹאת, כַּמְבֹאָר קְצָת מְעַט בַּסְּפָרִים הַנִּדְפָּסִים. נִמְצָא, שֶׁהָעִקָּר הוּא לְשַׁבֵּר תַּאֲוַת נִאוּף, וְאַחַר כָּל אֵלֶּה בְּסִפּוּר מַעֲשֶׂה הַנּוֹרָאָה שֶׁל הַבַּעַל תְּפִלָּה שָׁם מְבֹאָר שֶׁתַּאֲוַת מָמוֹן הוּא גָּרוּעַ עוֹד יוֹתֵר אֲפִלּוּ מִתַּאֲוַת נִאוּף, כַּמְבֹאָר שָׁם מַה שֶּׁקִּבְּלוּ מִן הַמֶּלֶךְ שֶׁמִּכָּל הַתַּאֲווֹת שֶׁבָּעוֹלָם יְכוֹלִין לְהוֹצִיא אֶת מִי שֶׁנָּפַל לְשָׁם חוּץ מִתַּאֲוַת מָמוֹן, שֶׁמִּי שֶׁנָּפַל לְשָׁם אִי אֶפְשָׁר לְהוֹצִיאוֹ בְּשׁוּם אֹפֶן כִּי אִם עַל-יְדֵי הַדֶּרֶךְ שֶׁיֵּשׁ לְהַחֶרֶב שֶׁהַגִּבּוֹר מְקַבֵּל מִשָּׁם כֹּחַ גְּבוּרָתוֹ וְכוּ’, עַיֵּן שָׁם. מוּבָן שָׁם, שֶׁאֲפִלּוּ מִתַּאֲוַת נִאוּף יְכוֹלִין לְהוֹצִיא בְּנָקֵל יוֹתֵר מִלְּהוֹצִיא מִתַּאֲוַת מָמוֹן
וְלִכְאוֹרָה הַדְּבָרִים סוֹתְרִים זֶה אֶת זֶה, אַךְ בֶּאֱמֶת הַכֹּל נַיְחָא, כִּי בְּוַדַּאי עִקַּר הַנִּסָּיוֹן וְהַבְּחִירָה שֶׁל אָדָם מִנְּעוּרָיו הוּא תַּאֲוַת נִאוּף שֶׁבּוֹעֵר בָּאָדָם מִנְּעוּרָיו, וְצָרִיךְ כָּל אֶחָד לְרַחֵם עַל עַצְמוֹ לְשַׁבֵּר תַּאֲוָה זֹאת בְּתַכְלִית, כִּי בִּשְׁבִיל זֶה בָּא לָעוֹלָם, וְאָז יִזְכֶּה לְמַה שֶּׁיִּזְכֶּה אַשְׁרֵי לוֹ, וַאֲפִלּוּ אִם אֵינוֹ גִּבּוֹר חַיִל לִכְבֹּשׁ אֶת יִצְרוֹ וְתַאֲוָתוֹ לְגַמְרֵי לִהְיוֹת קָדוֹשׁ בְּתַכְלִית הַקְּדֻשָּׁה כָּרָאוּי, עַל כָּל פָּנִים יָחוּס עַל עַצְמוֹ וְעַל נֶפֶשׁ בָּנָיו וּבְנוֹתָיו וְכָל הַדּוֹרוֹת הַתְּלוּיִים בּוֹ וְאַל יִפְגֹּם בַּבְּרִית בְּאִסּוּר, חַס וְשָׁלוֹם, עַל כָּל פָּנִים, כִּי הָאָדָם מְחֻיָּב לְקַדֵּשׁ עַצְמוֹ בַּמֻּתָּר לוֹ, וְהָעִקָּר בְּתַאֲוָה זֹאת שֶׁשָּׁם עִקַּר הַקְּדֻשָּׁה, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (וַיִּקְרָא רַבָּה כד), כָּל מָקוֹם שֶׁאַתָּה מוֹצֵא גֶּדֶר עֶרְוָה אַתָּה מוֹצֵא קְדֻשָּׁה וְכוּ
אַךְ עַל כָּל פָּנִים יִשְׁמֹר עַצְמוֹ מִלָּבוֹא לִידֵי עֲבֵרָה חַס וְשָׁלוֹם, בִּפְרָט בַּדּוֹרוֹת הַלָּלוּ שֶׁגַּם לִהְיוֹת נִשְׁמָרִין מֵעֲבֵרָה גְּמוּרָה, חַס וְשָׁלוֹם, צְרִיכִין גַּם כֵּן מִלְחָמוֹת גְּדוֹלוֹת וְהִתְחַזְּקוּת גָּדוֹל, וּתְחִנּוֹת וּבַקָּשׁוֹת הַרְבֵּה וְהִתְקָרְבוּת לְצַדִּיקִים וּכְשֵׁרִים אֲמִתִּיִּים, וְכַמָּה דַּרְכֵי עֵצוֹת קְדוֹשׁוֹת וְלַעֲסֹק בְּתוֹרָה וּתְפִלָּה וּמִצְווֹת וּמַעֲשִׂים טוֹבִים הַרְבֵּה כְּדֵי לִזְכּוֹת עַל-יְדֵי כָּל זֶה לְהִנָּצֵל מֵעֲבֵרוֹת, חַס וְשָׁלוֹם, כִּי גַּם מִי שֶׁנִּשְׁמָר מֵעֲבֵרוֹת אַף-עַל-פִּי שֶׁאֵינוֹ קָדוֹשׁ וּפָרוּשׁ כָּרָאוּי, אַף-עַל-פִּי-כֵן הוּא גַּם כֵּן בִּכְלַל שְׁמִירַת הַבְּרִית, כַּמְבֹאָר בְּהַתּוֹרָה “אֲנִי ה’ הוּא שְׁמִי וְכוּ'” (סִימָן יא), עַיֵּן שָׁם, מְבֹאָר שָׁם שֶׁיֵּשׁ יִחוּדָא עִלָּאָה וְיִחוּדָא תַּתָּאָה, שֶׁהֵם בְּחִינַת שְׁמִירַת הַבְּרִית שֶׁכָּלוּל מִשְּׁתֵּי בְּחִינוֹת
כִּי יֵשׁ מִי שֶׁקָּדוֹשׁ וְטָהוֹר וְזִוּוּגוֹ בִּקְדֻשָּׁה הוּא רַק מִשַּׁבָּת לְשַׁבָּת, זֶהוּ בְּחִינַת יִחוּדָא עִלָּאָה, וְיֵשׁ מִי שֶׁזִּוּוּגוֹ גַּם בִּימֵי חֹל, אֲבָל עַל כָּל פָּנִים הוּא בְּהֶתֵּר עַל-פִּי הַתּוֹרָה, הוּא גַּם כֵּן בְּחִינַת שְׁמִירַת הַבְּרִית בִּבְחִינַת יִחוּדָא תַּתָּאָה וְכוּ’, עַיֵּן שָׁם, כִּי יֵשׁ אַלְפֵי אֲלָפִים וְרִבֵּי רִבְבוֹת דְּרָגוֹת בִּבְחִינַת שְׁמִירַת הַבְּרִית, וְכָל הַחִלּוּקִים שֶׁבֵּין מַדְרֵגוֹת הַצַּדִּיקִים וְהַכְּשֵׁרִים שֶׁיֵּשׁ בֵּינֵיהֶם אֲלָפִים וְרִבְבוֹת מַדְרֵגוֹת עַד אֵין קֵץ רֻבָּם כְּכֻלָּם הוּא בְּעִנְיַן שְׁמִירַת הַבְּרִית, אֲבָל עַל כָּל פָּנִים כְּשֶׁאֵינוֹ בַּעַל עֲבֵרָה, חַס וְשָׁלוֹם, הוּא בִּכְלַל שְׁמִירַת הַבְּרִית, וַאֲפִלּוּ אִם עָבַר עֲבֵרוֹת מִקֹּדֶם, אֲפִלּוּ אִם עָבַר מַה שֶּׁעָבַר, חַס וְשָׁלוֹם
אַף-עַל-פִּי-כֵן אֵין לְךָ דָּבָר שֶׁעוֹמֵד בִּפְנֵי הַתְּשׁוּבָה, וְעִקַּר הַתְּשׁוּבָה שָׁמַעְתִּי מִפִּי רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה שֶׁאָמַר שֶׁעִקַּר הַתְּשׁוּבָה הוּא לִבְלִי לַעֲשׂוֹת עוֹד מַה שֶּׁעָשָׂה, דְּהַיְנוּ כְּשֶׁבָּא לִמְקוֹמוֹת אֵלּוּ שֶׁהָיָה מִקֹּדֶם וְעַכְשָׁו פּוֹנֶה עֹרֶף מֵהֶם וְאֵינוֹ עוֹשֶׂה עוֹד מַה שֶּׁעָשָׂה, זֶהוּ עִקַּר הַתְּשׁוּבָה, וְרַק זֶה נִקְרָא תְּשׁוּבָה, כַּמְבֹאָר בְּלִקּוּטֵי תִּנְיָנָא. עַל-כֵּן אִם יַתְחִיל מֵעַתָּה לַעֲזֹב דַּרְכּוֹ הָרַע וּמַחְשְׁבוֹתָיו הָרָעִים וְיַרְגִּיל עַצְמוֹ לַעֲסֹק בְּתוֹרָה וּתְפִלָּה וּתְחִנּוֹת וּבַקָּשׁוֹת הַרְבֵּה וְכוּ’ וְלֹא יָשׁוּב עוֹד לְכִסְלָה, הוּא גַּם כֵּן בִּכְלַל שׁוֹמְרֵי הַבְּרִית וְכַנַּ”ל
נַחֲזֹר לְעִנְיָנֵנוּ, שֶׁעִקַּר נִסְיוֹן הָאָדָם הוּא בְּתַאֲוָה זֹאת שֶׁל מִשְׁגָּל, אֲבָל מִי שֶׁאֵינוֹ זוֹכֶה לַעֲמֹד בָּזֶה וּפוֹגֵם בַּבְּרִית, חַס וְשָׁלוֹם, אֲזַי נוֹפֵל עַל-יְדֵי-זֶה לְתַאֲוַת מָמוֹן שֶׁנִּקְרָא בּוֹר אֵין מַיִם בּוֹ וְכוּ’, שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְהִנָּצֵל מִשָּׁם כִּי אִם עַל-יְדֵי שְׁמִירַת הַבְּרִית בִּבְחִינַת גַּם אַתְּ בְּדַם בְּרִיתֵךְ שִׁלַּחְתִּי אֲסִירַיִךְ מִבּוֹר אֵין מַיִם בּוֹ, כַּמְבֹאָר בְּהַתּוֹרָה “צִוִּיתָ צֶדֶק” וְכוּ’, עַיֵּן שָׁם. וּכְשֶׁנּוֹפֵל, חַס וְשָׁלוֹם, וְנִשְׁתַּקֵּעַַ בְּתַאֲוַת מָמוֹן אָז חַס וְשָׁלוֹם, כִּמְעַט אָפַס תִּקְוָה לְהוֹצִיאוֹ מִשָּׁם
וְזֶהוּ בְּחִינַת מַה שֶּׁהֵבֵאתִי לְעֵיל דִּבְרֵי רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה בְּהַמַּעֲשֶׂה שֶׁל הַבַּעַל תְּפִלָּה שֶׁאָמַר שֶׁמִּי שֶׁנּוֹפֵל לְתַאֲוַת מָמוֹן אִי אֶפְשָׁר לְהוֹצִיאוֹ מִשָּׁם, וּמִכָּל הַתַּאֲווֹת יְכוֹלִין לְהוֹצִיא, אֲפִלּוּ מִתַּאֲוַת נִאוּף, חוּץ מִתַּאֲוָה זֹאת שֶׁל מָמוֹן, וּבָזֶה גָּרוּעַ תַּאֲוַת מָמוֹן גַּם מִתַּאֲוַת נִאוּף, כִּי תַּאֲוַת מָמוֹן הִיא עִקַּר הַנְּפִילָה שֶׁל הָאָדָם שֶׁבָּא לוֹ עַל-יְדֵי תַּאֲוַת נִאוּף, הַיְנוּ מִי שֶׁלֹּא הִתְגַּבֵּר עַל יִצְרוֹ וּפָגַם בְּתַאֲוַת נִאוּף, אֲזַי עֲבֵרָה גּוֹרֶרֶת עֲבֵרָה, וּכְשֶׁאֵינוֹ זוֹכֶה לְהִתְגַּבֵּר לָשׁוּב אֲזַי מַפִּילִין אוֹתוֹ נְפִילָה גְּדוֹלָה
דְּהַיְנוּ שֶׁמַּפִּילִין אוֹתוֹ לְתַאֲוַת מָמוֹן, וְנוֹפֵל עָלָיו עֹל הַפַּרְנָסָה וְרִבּוּי הִצְטָרְכוּתוֹ, וּבָאִין עָלָיו טְרָדוֹת גְּדוֹלוֹת וִיגִיעוֹת רַבּוֹת וּדְאָגוֹת עֲצוּמוֹת וְכַעַס וּמַכְאוֹבוֹת וּבִלְבּוּלִים רַבִּים בְּעִנְיַן הַמָּמוֹן, בְּחִינַת בְּעִצָּבוֹן תֹּאכֲלֶנָּה, בְּחִינַת בְּזֵעַת אַפֶּיךָ תֹּאכַל לֶחֶם וְכוּ’, וְנִטְרָד כָּל יָמָיו, חַס וְשָׁלוֹם, בְּתַאֲוַת מָמוֹן, בְּחִינַת מַשְׁכִּימֵי קוּם מְאַחֲרֵי שֶׁבֶת אֹכְלֵי לֶחֶם הָעֲצָבִים וְכוּ’, וְאָז כְּשֶׁנִּטְרָד בְּתַאֲוַת מָמוֹן אָז אִי אֶפְשָׁר לְהוֹצִיאוֹ מִשָּׁם עוֹד כִּי אִם עַל-יְדֵי הַדֶּרֶךְ שֶׁיֵּשׁ לְהַגִּבּוֹר הַנַּ”ל אִם יִזְכֶּה לְהִתְקָרֵב לְצַדִּיק גָּדוֹל וְנוֹרָא כָּזֶה שֶׁיֵּדַע מֵהַדֶּרֶךְ הַזֶּה
אבן העזר, הלכות קדושין, ג׳:ד׳
וְכֵן אָנוּ רוֹאִין בַּחוּשׁ שֶׁכָּל זְמַן שֶׁאֵין הָאָדָם נוֹפֵל עֲדַיִן לְתַאֲוַת מָמוֹן, אַף-עַל-פִּי שֶׁהוּא מְשֻׁקָּע בְּתַאֲווֹתָיו, עֲדַיִן אֶפְשָׁר לְדַבֵּר עִמּוֹ בְּיִרְאַת שָׁמַיִם וּלְהַמְשִׁיכוֹ וּלְקָרְבוֹ לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וּלְהוֹצִיאוֹ מִתַּאֲווֹתָיו הָרָעוֹת, אֲבָל כֵּיוָן שֶׁנָּפַל וְנִשְׁקַע בְּתַאֲוַת מָמוֹן, בִּפְרָט כְּמוֹ שֶׁשָּׁכִיחַ עַכְשָׁו שֶׁכָּל אֶחָד רוֹצֶה דַּיְקָא לְהַרְבּוֹת צְרָכָיו לְהִתְנַהֵג בְּדֶרֶךְ הַנְּגִידִים, וַאֲפִלּוּ עֲנִיִּים וְאֶבְיוֹנִים וּקְטַנִּים בְּמַעֲלָה מִסְתַּכְּלִין בְּכָל עֵת לְהִתְנַהֵג בִּגְדוֹלוֹת בְּמַלְבּוּשִׁים נָאִים וּבְדִירוֹת וְכֵלִים נָאִים, וּמִכָּל שֶׁכֵּן מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ עֲשִׁירוּת קְצָת, שֶׁהוּא עַכְשָׁו עָנִי בְּיוֹתֵר, מֵחֲמַת שֶׁמִּסְתַּכֵּל תֵּכֶף בִּגְדוֹלוֹת, וְלֹא תִּשְׂבַּע עֵינוֹ לְעוֹלָם בַּמֶּה שֶׁיֵּשׁ לוֹ
כִּי תֵּכֶף שֶׁיֵּשׁ לוֹ מֵאָה אֲדוּמִים הוּא מִתְנַהֵג כָּךְ שֶׁמֻּכְרָח לוֹ לְפַרְנָסָתוֹ יוֹתֵר מִמָּאתַיִם אֲדוּמִים, וְאִם הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ נוֹתֵן לוֹ אֶלֶף אֲדוּמִים אוֹ יוֹתֵר, הוּא מַרְבֶּה בִּכְלֵי כֶּסֶף וּבִשְׁאָר הַנְהָגוֹת גְּדוֹלוֹת עַד שֶׁיֵּשׁ לוֹ דַּחֲקוּת פַּרְנָסָה לְפִי דַּעְתּוֹ, וּכְשֶׁתּוֹבְעִין אוֹתוֹ לִצְדָקָה הוּא מֵשִׁיב מִיָּד, אִי אַתָּה יוֹדֵעַ שֶׁעַכְשָׁו בְּצוּק הָעִתִּים, וְלֹא כַּיָּמִים הָרִאשׁוֹנִים עַכְשָׁו, כִּי הַמַּשָּא וּמַתָּן נִלְקֶה וְנִתְמַעֵט וְאֵין מַרְוִיחִין כִּי אִם פַּרְנָסָה בְּדֹחַק, כִּי צְרָכַי מְרֻבִּים מְאֹד. וְהוּא שׁוֹכֵחַ חַסְדֵי ה’ שֶׁזֶּה סָמוּךְ הִרְוִיחַ כָּל זֶה הַסַּךְ, כִּי רֹב הָעֲשִׁירִים לֹא יָרְשׁוּ עֲשִׁירוּתָם מֵאֲבוֹתָם, רַק רֻבָּם כְּכֻלָּם עָלוּ לִגְדֻלָּה מֵעֲנִיּוּת וְדַחֲקוּת, כִּי רֻבָּם הָיוּ מְשָׁרְתִים תְּחִלָּה וְכַיּוֹצֵא בָּזֶה, וְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ הֱקִימָם מֵעָפָר וּמֵאַשְׁפּוֹת וְנָתַן לָהֶם עֲשִׁירוּת כָּזֶה לְכָל אֶחָד כְּפִי מַה שֶּׁחָנַן אוֹתוֹ
וְעֵינוֹ לֹא תִּשְׂבַּע בְּכָל זֶה, וְלִפְנֵי שָׁנָה אוֹ שְׁנָתַיִם נִדְמָה לוֹ בְּעַצְמוֹ שֶׁאִם הָיוּ לוֹ אַרְבַּע מֵאוֹת אֲדוּמִים הָיָה מַסְפִּיק לוֹ מְאֹד, כִּי הָיָה צָרִיךְ לְהַשְׂכִּיר עַצְמוֹ לְנֶאֱמָן וּמְשָׁרֵת אוֹ לְהִשְׁתַּתֵּף לְמִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ רַק מָאתַיִם, וְעַכְשָׁו יֵשׁ לוֹ בְּעַצְמוֹ שְׁנֵי אֲלָפִים אֲדוּמִים וַעֲדַיִן אֵינוֹ מַסְפִּיק לוֹ לְרִבּוּי צְרָכָיו שֶׁהִרְבָּה עַל עַצְמוֹ, כְּאִלּוּ הוּא נוֹלַד עִם כָּל זֶה, כְּאִלּוּ חַיָּיו תְּלוּיִים בָּזֶה, וְנִדְמֶה לוֹ שֶׁאִי אֶפְשָׁר לוֹ לְקַמֵּץ בְּשׁוּם דָּבָר רַק בְּדָבָר אֶחָד הוּא מְקַמֵּץ, דְּהַיְנוּ בַּצְּדָקָה, שֶׁכְּשֶׁתּוֹבְעִין אוֹתוֹ לִצְדָקָה הוּא מֵשִׁיב, צְרָכַי מְרֻבִּים וְהַפַּרְנָסָה דְּחוּקָה עַכְשָׁו
וְלֹא יָשִׁיב אֶל לִבּוֹ לֹא דַּעַת וְלֹא תְּבוּנָה לֵאמֹר, אַדְּרַבָּא, מֵאַחַר שֶׁצְּרָכַי מְרֻבִּים כָּל כָּךְ וַאֲנִי נִצְרָךְ לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּכָל עֵת וָרֶגַע, אֲנִי צָרִיךְ לְהַרְבּוֹת בִּצְדָקָה בְּכָל עֵת. כִּי זֹאת יוֹדְעִים הַכֹּל שֶׁהַכֹּל מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ לְבַד, כִּי לֹא בְכֹחַ יִגְבַּר אִישׁ, כִּי אֱלֹקִים שׁוֹפֵט זֶה יַשְׁפִּיל וְזֶה יָרִים, וְאֵין חָכְמָה וְאֵין תְּבוּנָה וְאֵין עֵצָה לְנֶגֶד ה’ לֶאֱסֹף הוֹן בְּעַצְמוֹ, וְאִי אֶפְשָׁר לְהַרְוִיחַ פְּרוּטָה אַחַת בְּלִי יְשׁוּעַת ה’ וְחַסְדּוֹ הַגָּדוֹל, כִּי הוּא הַנּוֹתֵן כֹּחַ וְעֵצָה לַעֲשׂוֹת חַיִל וַעֲשִׁירוּת וּפַרְנָסָה
וְהוּא יִתְבָּרַךְ צִוָּה וְהִזְהִיר בְּכַמָּה וְכַמָּה אַזְהָרוֹת לָחוּס עַל דַּל וְאֶבְיוֹן וְלָתֵת לוֹ בְּעַיִן יָפָה דֵּי מַחְסוֹרוֹ אֲשֶׁר יֶחְסַר לוֹ, כַּמְבֹאָר בְּהַתּוֹרָה וּבְכָל הַסְּפָרִים גֹּדֶל מַעֲלַת מִצְוַת צְדָקָה שֶׁשְּׁקוּלָה כְּכָל הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ. וְהִבְטִיחַ אוֹתָנוּ, “כִּי בִּגְלַל הַדָּבָר הַזֶּה יְבָרֶכְךָ ה’ אֱלֹקֶיךָ”, וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה, עַשֵּר בִּשְׁבִיל שֶׁתִּתְעַשֵּׁר
וְאֵיךְ יָעֵז פָּנָיו לְקַמֵּץ בִּצְדָקָה בִּשְׁבִיל הִצְטָרְכוּתוֹ הָרַבִּים שֶׁהִרְבָּה לְעַצְמוֹ, כְּאִלּוּ הוּא מֻכְרָח עַל-פִּי גְּזֵרַת הַמֶּלֶךְ לִקְנוֹת מַרְגָּלִיּוֹת וְתַכְשִׁיטִין לְאִשְׁתּוֹ, וּכְלֵי כֶּסֶף הַרְבֵּה וּבְגָדִים מְיֻחָדִים לוֹ וּלְאִשְׁתּוֹ וּלְכָל בָּנָיו וּבְנוֹתָיו, הַכֹּל כְּמִנְהַג הַנְּגִידִים הַגְּדוֹלִים דַּיְקָא שֶׁיֵּשׁ לָהֶם אֲלָפִים וּרְבָבוֹת?! וְעַל הֶעָנִי צוֹעֵק בְּקוֹל גָּדוֹל, לָמָּה אֶתֵּן לוֹ? כִּי יֵשׁ לוֹ הַרְחָבָה יוֹתֵר מִמֶּנִּי, כִּי כָּל הָעוֹפוֹת וְהָאַוָּזוֹת קוֹנִים הָעֲנִיִּים וְכוּ’
וְכַיּוֹצֵא בְּדִבּוּרִים כָּאֵלֶּה הַנִּשְׁמָעִים מִפִּי כַּמָּה נְגִידִים, וּקְצָתָם מִתְבַּיְּשִׁים לוֹמַר זֹאת בְּפֶה מָלֵא, רַק בְּמַחֲשַׁבְתָּם חוֹשְׁבִים זֹאת וְעֵינֵיהֶם צָרָה כְּשֶׁרוֹאִים שֶׁגַּם הֶעָנִי חָפֵץ לִקְנוֹת מָנָה יָפָה עַל שַׁבָּת, וּמִכָּל שֶׁכֵּן כְּשֶׁרוֹצֶה לֶאֱכֹל לִפְעָמִים בָּשָׂר בָּעֶרֶב וְכַיּוֹצֵא, אוֹ כְּשֶׁרוֹאֶה שֶׁהֶעָנִי עוֹשֶׂה לְעַצְמוֹ אֵיזֶה מַלְבּוּשׁ וְכוּ’ כַּיָּדוּעַ כָּל הָעִנְיָנִים הָאֵלֶּה הַנִּשְׁמָעִים מִפִּי כַּמָּה נְגִידִים, אוֹי לָהֶם אוֹי לְנַפְשָׁם, כִּי עַל עַצְמָם אֵינָם מִסְתַּכְּלִים כְּלָל כְּאִלּוּ לָהֶם מַגִּיעַ מִן הַשָּׁמַיִם עַל-פִּי מַעֲשֵׂיהֶם הַטּוֹבִים שֶׁיּוֹסִיף לְאִשְׁתּוֹ מַרְגָּלִיּוֹת בְּסַךְ מָאתַיִם אֲדוּמִים דַּיְקָא, וּלְפָחוֹת בְּסַךְ חֲמִשִּׁים אֲדוּמִים וְכַיּוֹצֵא בָּזֶה, וְכֵן בְּעִנְיְנֵי הַמַּלְבּוּשִׁים הָרַבִּים וְכוּ’ וְדִירוֹת וּכְלֵי הַבַּיִת שֻׁלְחָנוֹת וְכִסְאוֹת וּמַרְאוֹת גְּדוֹלוֹת וְכַיּוֹצֵא בָּזֶה
כִּי יֵשׁ דְּבָרִים הַרְבֵּה מַרְבִּים הָבֶל, וְעַל הֶעָנִי וְעַל אִישׁ כָּשֵׁר הָעוֹסֵק בַּתּוֹרָה הוּא מַקְפִּיד עַל שֶׁרוֹאֶה שֶׁקּוֹנֶה עוֹף אוֹ חֲתִיכַת בָּשָׂר וְכַיּוֹצֵא, וְלֹא דַּי שֶׁאֵינוֹ נוֹתֵן לוֹ צְדָקָה, אַף גַּם הוּא מַכְבִּיד עָלָיו עֹל מִסִּים וְאַרְנוֹנִיּוֹת עַד שֶׁלִּפְעָמִים נוֹתְנִים הָעֲנִיִּים יוֹתֵר מֵהָעֲשִׁירִים, וּלְפִי דַּעְתָּם אֵינָם צְרִיכִין לִתֵּן צְדָקָה רַק אִם הָיוּ רוֹאִים אֶת הֶעָנִי נָפוּחַ בְּרָעָב, חַס וְשָׁלוֹם, אָז הָיוּ נוֹתְנִים לוֹ פְּרוּטָה וְסַךְ מוּעָט מְאֹד כְּדֵי חִיּוּנוֹ בְּצִמְצוּם גָּדוֹל
וְאִישׁ בַּעַר לֹא יֵדַע וּכְסִיל לֹא יָבִין אֶת זֹאת, כִּי כָּל טִרְדוֹתָם וּבִלְבּוּל דַּעְתָּם שֶׁל כָּל הָעוֹלָם הֵן הָעֲשִׁירִים, הֵן הַבֵּינוֹנִים, הֵן שְׁאָר הֶהָמוֹן הָרוֹדְפִים אַחַר הַמָּמוֹן וְהַפַּרְנָסָה בִּיגִיעוֹת גְּדוֹלוֹת וּטְרָדוֹת וְיִסּוּרִים וּדְאָגוֹת הַרְבֵּה, כָּל זֶה נִמְשָׁךְ רַק מִמְּנִיעַת הַצְּדָקָה, מֵחֲמַת שֶׁאֵין נוֹתְנִין צְדָקָה בְּרֶוַח וּבְפִזּוּר גָּדוֹל, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (תְּהִלִּים קיב), “פִּזַּר נָתַן לָאֶבְיוֹנִים צִדְקָתוֹ עֹמֶדֶת לָעַד וְכוּ
כִּי כָּל הַטְּרָדוֹת וְכָל הַיִּסּוּרִים וְכָל הַבִּלְבּוּלִים שֶׁל כָּל הָעוֹלָם בְּעִנְיְנֵי הַמָּמוֹן וְהַפַּרְנָסָה, כָּל זֶה הוּא בְּחִינַת תַּאֲוַת מָמוֹן שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְשַׁבְּרָהּ כִּי אִם עַל-יְדֵי צְדָקָה כַּנַּ”ל בְּהַתּוֹרָה הַנַּ”ל
נִמְצָא, שֶׁאִם הָיוּ נוֹתְנִין צְדָקָה בְּהַרְחָבָה הָיוּ נִצּוֹלִים מֵהַקְּלָלָה שֶׁל בְּזֵעַת אַפֶּיךָ תֹּאכַל לֶחֶם, שֶׁהוּא טִרְדַּת רְדִיפַת הַמָּמוֹן וְהָיָה לָהֶם חַיִּים, כִּי רֹב הָעוֹלָם אֵין לָהֶם חַיִּים כְּלָל מֵחֲמַת טִרְדַּת הַמָּמוֹן, שֶׁהוּא עֲבוֹדָה זָרָה כְּלוּלָה מִכָּל שִׁבְעִים עֲבוֹדוֹת זָרוֹת, שֶׁהוּא בְּחִינַת אַנְפִּין חֲשׁוֹכִין, מָרָה שְׁחוֹרָה, עַצְבוּת וּדְאָגוֹת סִטְרָא דְּמוֹתָא, שֶׁהוּא מְכַלָּה חַיֵּי הָאָדָם וְהוֹרֶגֶת אֶת הָאָדָם מִשְּׁנֵי עוֹלָמוֹת, כַּמְבֹאָר בְּהַתּוֹרָה “צִוִּיתָ צֶדֶק
וְכָל תִּקּוּן שְׁבִירַת תַּאֲוַת מָמוֹן הוּא עַל-יְדֵי הַצְּדָקָה כַּנַּ”ל
To dedicate this shiur, click HERE.
