Periya uReviya 5 – Tzeyrufim – Kabbalistic Relationships – The Written Torah and Oral Torah are One – Differentiating Between Holy and Impure – Marriage – Kesubah and Get – Speaker: Rabbi Nasan Maimon.
00:00 – PARAGRAPH 20. Tzeyrufim – Kabbalistic relationships. The Written Torah and the Oral Torah are one.
10:48 – PARAGRAPH 21. The Torah’s path of differentiating between holy and impure.
31:00 – PARAGRAPH 22. חַכְמ֣וֹת נָ֖שִׁים בָּנְתָ֣ה בֵיתָ֑הּ וְ֜אִוֶּ֗לֶת בְּיָדֶ֥יהָ תֶהֶרְסֶֽנּוּ – “The wisest of women builds her house, but a foolish one tears it down with her hands” (Mishlei 14:1). The true wisdom of Torah is compared to the Aishes Chayil – the righteous woman.
40:00 – PARAGRAPH 23. The date on a kesubah – marriage document – proclaims faith in HaShem’s creation of the world.
42:00 – PARAGRAPH 24. Writing a get – divorce document – requires faith in HaShem’s Torah. Why marriage and divorce documents must be written.
TEXT: (Courtesy of www.Sefaria.org.il)
אבן העזר, הלכות פריה ורביה ואישות, ה׳:כ׳
כִּי תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב וְתוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה זֶהוּ בְּחִינַת עִנְיַן הַצֵּרוּפִים הַנַּ”ל, כִּי עֶצֶם הַתֵּבָה כְּמוֹ שֶׁהִיא נִכְתֶּבֶת בַּתּוֹרָה זֶה בְּחִינַת תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב, וְכָל הַצֵּרוּפִים שֶׁיְּכוֹלִים לְצָרֵף מִמֶּנָּה זֶהוּ בְּחִינַת שֹׁרֶשׁ תּוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה, שֶׁהִיא מְבָאֶרֶת וּמְפָרֶשֶׁת אֶת דִּבְרֵי הַתּוֹרָה בְּדֶרֶךְ פְּשָׁט וּבְדֶרֶךְ רֶמֶז וּדְרוּשׁ וָסוֹד, הֵן בְּבֵאוּרֵי דִּינֵי הַתּוֹרָה בִּפְרָטִיּוּת בְּכָל דִּינֵיהֶם, הֵן בְּסוֹד כַּוָּנַת הַמִּצְווֹת וּבִדְרוּשִׁים וְחִדּוּשִׁים נִפְלָאִים וְכוּ’, שֶׁכֻּלָּם נִמְשָׁכִים מִבְּחִינַת צֵרוּפִים הַנַּ”ל, שֶׁבְּרוּחַ קָדְשָׁם הֵם מַשִּיגִים לְצָרֵף אוֹתִיּוֹת הַתּוֹרָה בְּכַמָּה וְכַמָּה צֵרוּפִים שׁוֹנִים שֶׁמֵּהֶם נִמְשָׁכִים כָּל בֵּאוּרֵי הַתּוֹרָה עַל-פִּי שְׁלֹשׁ עֶשְׂרֵה מִדּוֹת שֶׁהַתּוֹרָה נִדְרֶשֶׁת בָּהֶם
וְכָל הַחִדּוּשִׁים וְכָל הָרְמָזִים וְהַסּוֹדוֹת וְכוּ’, אֲבָל בֶּאֱמֶת שְׁנֵיהֶם אֶחָד תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב וְתוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה, דְּהַיְנוּ עַצְמוּת הַתֵּבוֹת כַּהֲוָיָתָן כְּמוֹ שֶׁנִּכְתָּבִין בַּתּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב עִם כָּל הַצֵּרוּפִים הָרַבִּים שֶׁמִּצְטָרְפִים מֵהֶם עַד אֵין קֵץ, שֶׁהֵם בְּחִינַת תּוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה, כִּי זֶה עִקַּר הַתִּקּוּן לְיַחֵד שְׁנֵיהֶם כְּאֶחָד בְּתַכְלִית הָאַחְדוּת, כִּי אַחַר כָּל רִבּוּי הַצֵּרוּפִים וְהַדְּרוּשִׁים וְהַכַּוָּנוֹת וְהָרְמָזִים וְכוּ’, הַכֹּל עוֹלֶה אֶל מָקוֹם אֶחָד שֶׁהוּא קִיּוּם הַתּוֹרָה וְהַמִּצְווֹת כִּפְשׁוּטָן, לְמָשָׁל מִצְוַת תְּפִלִּין שֶׁכְּתוּבָה בְּפָרָשַׁת קַדֵּשׁ “וְהָיָה כִּי יְבִיאֲךָ וְכוּ
שֶׁיֵּשׁ בְּכָל אוֹת וּבְכָל תֵּבָה וּבְכָל פָּסוּק וּבְכָל פָּרָשָׁה רָזִין וְסוֹדוֹת עֲמֻקּוֹת וְנוֹרָאוֹת עַד אֵין חֵקֶר שֶׁשָּׁרְשָׁם מִכָּל הַצֵּרוּפִים הַנַּ”ל, אֲבָל אַף-עַל-פִּי-כֵן אַחַר כָּל הַדְּרוּשִׁים וְהַכַּוָּנוֹת וְכוּ’ הָעִקָּר הוּא כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב בַּתּוֹרָה עַל-פִּי מַה שֶּׁפֵּרְשׁוּ לָנוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה שֶׁהוּא לְהַנִּיחַ תְּפִלִּין אֵלּוּ שֶׁאָנוּ מַנִּיחִין שֶׁהֵם שֶׁל עוֹר וְכוּ’ בְּכָל דִּינֵיהֶם, וּבָהֶם כְּלוּלִים כָּל הַצֵּרוּפִים וְכָל הַכַּוָּנוֹת וְהַסּוֹדוֹת, וְכֵן בְּכָל הַמִּצְווֹת שֶׁבַּתּוֹרָה, כִּי תּוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה מְבָאֶרֶת כָּל דִּבְרֵי תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב, אֲבָל אֵין לָהּ מְצִיאוּת כִּי אִם מִבְּחִינַת תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב, כִּי שְׁנֵיהֶם אֶחָד וְכַנַּ”ל
אבן העזר, הלכות פריה ורביה ואישות, ה׳:כ״א
וּמִזֶּה תָּבִין מֵרָחוֹק לְהַבְדִּיל בֵּין הַקֹּדֶשׁ וּבֵין הַחֹל וְהַטָּמֵא, שֶׁהוּא בֵּין דֶּרֶךְ הַקֹּדֶשׁ שֶׁדָּרְכוּ בּוֹ אֲבוֹתֵינוּ וְרַבּוֹתֵינוּ בְּשַׁ”ס וּפוֹסְקִים וּבְדַרְכֵי הַקַּבָּלָה הַקְּדוֹשָׁה שֶׁקִּבְּלוּ מִמֹּשֶׁה רַבֵּנוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם, שֶׁעֲלֵיהֶם נִתְיַסֵּד הַזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ וְכִתְבֵי הָאֲרִ”י זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה עַל-פִּי רוּחַ קָדְשָׁם, וּבֵין מְרִירוּת הַמַּיִם הַזְּדוֹנִים שֶׁל הַהוֹלְכִים לְפָרֵשׁ אֶת הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל-פִּי דֶּרֶךְ הַמְחַקְּרִים הַפִּילוֹסוֹפִים אֲשֶׁר לֹא מִבְּנֵי יִשְׂרָאֵל הֵנָּה, כִּי כָּל מְפָרְשֵׁי הַתּוֹרָה הָאֲמִתִּים עַל-פִּי הַקַּבָּלָה בִּפְשָׁט וּבְסוֹד כֻּלָּם שָׁבִים אֶל מָקוֹם אֶחָד, וּמְחַזְּקִים וּמְעוֹרְרִים וּמַלְהִיבִים אֶת לֵב בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מְאֹד לְקַיֵּם אֶת כָּל הַמִּצְווֹת כִּפְשׁוּטָן כְּמוֹ שֶׁמָּסְרוּ לָנוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה, כִּי כָּל פֵּרוּשֵׁיהֶם וּבֵאוּרֵיהֶם וְחִדּוּשֵׁיהֶם הוּא מִשֹּׁרֶשׁ הַתּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב כְּמוֹ שֶׁהוּא כָּתוּב לְפָנֵינוּ, שֶׁמִּשָּׁם כָּל הַצֵּרוּפִים הָרַבִּים עַד אֵין קֵץ, שֶׁמִּשָּׁם כָּל חִדּוּשֵׁיהֶם כַּנַּ”ל
אֲבָל הַכֹּל שָׁב אֶל מָקוֹם אֶחָד לְקַיֵּם דִּבְרֵי הַתּוֹרָה וּמִצְווֹתֶיהָ כַּדָּת וְכַדִּין כְּמוֹ שֶׁקִּבְּלוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה. לֹא כֵן הַמְהַפְּכִים אָרְחוֹת יֹשֶׁר, הַהוֹלְכִים בְּדֶרֶךְ הַפִּילוֹסוֹפְיָא שֶׁרוֹצִים לַהֲפֹךְ הַקְּעָרָה עַל-פִּיהָּ, וְהֵם אוֹמְרִים שֶׁרוֹצִים רַק בִּפְשׁוּטָהּ שֶׁל תּוֹרָה וּמַכְחִישִׁים בְּכָל הַסּוֹדוֹת וְכוּ’, וְאַחַר כָּךְ נִמְשָׁךְ מִדִּבְרֵיהֶם לִפְרֹק עֹל לְגַמְרֵי כַּנִּכָּר מַחֲשַׁבְתָּם מִתּוֹךְ מַעֲשֵׂיהֶם הָרָעִים, כִּי בְּוַדַּאי אִם טַעֲמֵי הַמִּצְווֹת, חַס וְשָׁלוֹם, הֵם רַק נִימוּסִית כְּדֵי לְקַיֵּם הַקִּבּוּץ וְכוּ’, כְּמוֹ שֶׁהֵם בּוֹדִים מִלִּבָּם, בְּוַדַּאי אִי אֶפְשָׁר לַעֲמֹד בַּמִּלְחָמָה לִכְבֹּשׁ יִצְרוֹ בִּשְׁבִיל זֶה, כַּיָּדוּעַ וּמוּבָן לְכָל מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ יְדִיעָה כָּל שֶׁהוּא בְּדִבְרֵיהֶם הָרָעִים, וְהַמָּרִים הַבּוֹטִים כְּמַדְקְרוֹת חֶרֶב בְּטַעַם מַר חַלָּמוּת שֶׁלָּהֶם עַל הַמִּצְווֹת
כִּי הַסִּטְרָא אָחֳרָא שָׁארֵי בְּחִבּוּרָא וְסַיֵּם בְּפֵרוּדָא, שֶׁמַּתְחִילִים בְּחִבּוּר אוֹתִיּוֹת הַתּוֹרָה כְּמוֹ שֶׁהֵן וְאֵינָם רוֹצִים בְּקַבָּלַת חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה, וְאַחַר כָּךְ בָּאִים לְפֵרוּד גָּמוּר בְּחִינַת וְנִרְגָּן מַפְרִיד אַלּוּף, שֶׁמַּפְרִידִין תּוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה מִתּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב, עַד שֶׁמְּבִיאִים לִידֵי פְּרִיקַת עֹל לְגַמְרֵי, כַּאֲשֶׁר כְּבָר הַרְבֵּה מֵהֶם הֵמִירוּ דָּתָם לְגַמְרֵי עַל-יְדֵי-זֶה
וְהַנִּשְׁאָרִים בְּשֵׁם יִשְׂרָאֵל הֵם רַק לְפָנִים וְרֹב הַמִּצְווֹת הֵם פּוֹרְקִים עֹל לְגַמְרֵי, כִּי כָּל פֵּרוּשֵׁיהֶם הָרָעִים שֶׁהֵם מְפָרְשִׁים אֶת הַתּוֹרָה עַל-פִּי דַּרְכָּם הֵם נִפְרָדִים מֵעֹצֶם אֲמִתִּית הַכַּוָּנָה שֶׁבַּתּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב כַּאֲשֶׁר יוּכַל כָּל מַשְׂכִּיל הֶחָפֵץ בָּאֱמֶת לְהָבִין, אֲבָל אֲנַחְנוּ הַהוֹלְכִים בְּעִקְבוֹת אֲבוֹתֵינוּ וְרַבּוֹתֵינוּ אֲשֶׁר מֵעוֹלָם כָּל הַדְּרוּשִׁים וְכָל הַחִדּוּשִׁים וְכוּ’ וְכָל הַכַּוָּנוֹת וְהַסּוֹדוֹת וְכוּ’, כֻּלָּם לְחַזֵּק וּלְאַמֵּץ וּלְעוֹרֵר לֵב בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לְקַיֵּם כָּל הַמִּצְווֹת בְּיֶתֶר שְׂאֵת בְּיִרְאָה וְאַהֲבָה וּבְהִתְעוֹרְרוּת נִפְלָא, כִּי אֲפִלּוּ מִי שֶׁאֵינוֹ מֵבִין דַּרְכֵי הַסּוֹדוֹת וְהָרְמָזִים הוּא מֵבִין מֵרָחוֹק שֶׁיֵּשׁ סוֹדוֹת נֶעְלָמוֹת נוֹרָאוֹת וְנִשְׂגָּבוֹת בְּכָל דִּין וּבְכָל פְּרָט וּפְרָט שֶׁל כָּל מִצְוָה וּמִצְוָה, כִּי הַכֹּל שָׁב אֶל מָקוֹם אֶחָד, כִּי תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב וְתוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה כֻּלָּא חַד, כִּי ה’ הוּא הָאֱלֹקִים כַּנַּ”ל, בָּרוּךְ אֱלֹקֵינוּ שֶׁבְּרָאָנוּ לִכְבוֹדוֹ וְהִבְדִּילָנוּ מִן הַתּוֹעִים הָאֵלֶּה וְנָתַן לָנוּ תּוֹרַת אֱמֶת וְכוּ
אבן העזר, הלכות פריה ורביה ואישות, ה׳:כ״ב
וְזֶה בְּחִינַת חַכְמוֹת נָשִׁים בָּנְתָה בֵיתָהּ וְאִוֶּלֶת בְּיָדֶיהָ תֶהֶרְסֶנּוּ שֶׁנֶּאֱמַר לְעִנְיַן חָכְמַת הַתּוֹרָה הָאֲמִתִּית שֶׁנִּקְרֵאת אֵשֶׁת חַיִל, בְּחִינַת חַכְמוֹת נָשִׁים וְכוּ’, וּלְהֵפֶךְ כְּסִילוּת שֶׁל חַכְמֵי הַטֶּבַע, שֶׁהֵם מְכֻנִּים בְּכָל סֵפֶר מִשְׁלֵי בְּשֵׁם אִשָּׁה זָרָה, אִשָּׁה מְנָאָפֶת, אֵשֶׁת כְּסִילוּת, כַּמְבֹאָר בְּרַשִׁ”י וּבְכָל סִפְרֵי הַמְפָרְשִׁים הָאֲמִתִּים, כִּי אִשָּׁה זוֹנָה מַמָּשׁ וּכְפִירוֹת שֶׁל חַכְמֵי הַטֶּבַע הֵם בְּחִינָה אַחַת מַמָּשׁ עַל-פִּי כָּל הַנַּ”ל
וְכֵן אֵשֶׁת חַיִל, אִשָּׁה חֲכָמָה וּכְשֵׁרָה, הִיא בְּחִינָה אַחַת עִם הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה הַמִּתְבָּרֶרֶת עַל-יְדֵי חָכְמַת הַתּוֹרָה שֶׁהִיא הַחָכְמָה הָאֲמִתִּית. וְזֶהוּ “חַכְמוֹת נָשִׁים בָּנְתָה בֵיתָהּ”, בְּחִינַת הַבָּתִּים הַנִּפְלָאִים שֶׁנַּעֲשִׂין עַל-יְדֵי הַצֵּרוּפִים הָרַבִּים עַד אֵין קֵץ, שֶׁכֻּלָּם בְּנוּיִים וּמְיֻסָּדִים בְּחֹזֶק עֹז, מֵאַחַר שֶׁכֻּלָּם שָׁבִים אֶל מָקוֹם אֶחָד לְקַיֵּם הַתּוֹרָה וְהַמִּצְווֹת כַּנַּ”ל, אֲבָל “וְאִוֶּלֶת”, שֶׁהֵם חַכְמֵי הַטֶּבַע, “בְּיָדֶיהָ תֶהֶרְסֶנּוּ”, כִּי הֵם רוֹצִים לַהֲרֹס כָּל הַבָּתִּים הַנִּפְלָאִים הַנַּ”ל מֵאַחַר שֶׁכָּל דִּבְרֵיהֶם לְרַחֵק מֵאֲמִתִּיּוּת הַתּוֹרָה וְכַנַּ”ל
אבן העזר, הלכות פריה ורביה ואישות, ה׳:כ״ג
וְזֶה שֶׁמַּתְחִילִין בִּכְתֻבָּה וּבְגֵט בְּיוֹם פְּלוֹנִי בְּשַׁבָּת וְכוּ’, עַד לַמִּנְיָן שֶׁאָנוּ מוֹנִין לִבְרִיאַת הָעוֹלָם לְגַלּוֹת בָּהֶם אֱמוּנַת חִדּוּשׁ הָעוֹלָם, שֶׁזֶּה עִקַּר הָאֱמוּנָה שֶׁמִּתְבָּרֶרֶת עַל-יְדֵי הַצַּדִּיק הָאֱמֶת, שֶׁמִּשָּׁם כָּל תִּקּוּן הַיִּחוּד בְּשָׁרְשׁוֹ כַּנַּ”ל
אבן העזר, הלכות פריה ורביה ואישות, ה׳:כ״ד
וְכֵן בְּגֵרוּשִׁין שֶׁצָּרִיךְ לְגָרְשָׁהּ וּלְהַפְרִידָהּ מִשָּׁרְשָׁהּ אֶצְלוֹ שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְהַפְרִידָהּ כִּי אִם עַל-פִּי דַּת מֹשֶׁה וְיִשְׂרָאֵל, דְּהַיְנוּ עַל-יְדֵי הַתּוֹרָה שֶׁהִיא בְּחִינַת כְּלַל הָרוּחַ נְבוּאָה שֶׁמְּבָרֵר הָאֱמוּנָה שֶׁמִּשָּׁם הַחִבּוּר כַּנַּ”ל, וְלָכֵן לְשָׁם צְרִיכִין לַעֲלוֹת לְהַפְרִיד מִשָּׁם, כִּי הִיא אֵינָהּ בַּת זוּגוֹ מֵאַחַר שֶׁבָּאוּ לִידֵי פֵּרוּד עַד שֶׁמְּגָרְשָׁהּ, כִּי כְּשֶׁהִיא אֵינָהּ בַּת זוּגוֹ וְיֵשׁ קְטָטוֹת רַבּוֹת בֵּינֵיהֶם עַד שֶׁאֵינָם יְכוֹלִים לְהַשְׁווֹת דַּעְתָּן, מִכָּל שֶׁכֵּן כְּשֶׁמָּצָא בָּהּ עֶרְוַת דָּבָר מַמָּשׁ, אֲזַי אִי אֶפְשָׁר לְיַחֵד עַל יָדָם הַטֶּבַע וְהַהַשְׁגָּחָה וְכוּ’ כַּנַּ”ל, כִּי לִפְעָמִים חַכְמֵי הַטֶּבַע מִתְחַכְּמִים כְּנֶגֶד אֲמִתַּת הַהַשְׁגָּחָה, שֶׁזֶּה בְּחִינַת הָאִשָּׁה הַמְנָאָפֶת תַּחַת אִישָׁהּ תִּקַּח אֶת זָרִים, שֶׁסָּרִים מֵאֲמִתַּת הָאֱמוּנָה וְהוֹלְכִים אַחַר דֵּעוֹת זָרוֹת וְכוּ’, וּמִשָּׁם נִמְשָׁךְ כָּל הַקִּלְקוּלִים גַּם בְּגַשְׁמִיּוּת בֵּין הַזִּוּוּגִים עַד שֶׁמֻּכְרָח לְגָרְשָׁהּ, וְאָז צָרִיךְ לְהַפְרִידָהּ מִשָּׁרְשָׁהּ כַּנַּ”ל
כִּי כָּל אִישׁ וְאִשָּׁה הֵם בְּחִינַת שִׂכְלִיִּים פְּרָטִיִּים שֶׁצְּרִיכִים לְקַבֵּל זֶה מִזֶּה דַּיְקָא כְּמוֹ שֶׁהוּא בְּהַשֹּׁרֶשׁ בִּידִיעַת הַתּוֹרָה וְסוֹדוֹתֶיהָ, שֶׁצָּרִיךְ כָּל אֶחָד לְקַבֵּל מֵהַשֵּכֶל הַשַּׁיָּךְ אֵלָיו דַּיְקָא, וְאִם יְקַבֵּל מִשֵּכֶל אַחֵר שֶׁאֵינוֹ שַׁיָּךְ לוֹ, יָכוֹל לְקַלְקֵל מְאֹד, וְעַל-כֵּן בֶּאֱמֶת צְרִיכִין רַבִּי גָּדוֹל וּמֻבְהָק בְּיוֹתֵר שֶׁיּוּכַל לְהָאִיר לְכָל אֶחָד וְאֶחָד כְּפִי שִׂכְלוֹ, כְּפִי הָעֵת וְהַמַּדְרֵגָה שֶׁלּוֹ, וּמִשָּׁם שֹׁרֶשׁ אִישׁ וְאִשָּׁה מַשְׁפִּיעַ וּמְקַבֵּל כַּנַּ”ל
שֶׁנֶּפֶשׁ הָאִשָּׁה הַזֹּאת צְרִיכָה לְקַבֵּל מֵאִישׁ הַזֶּה דַּיְקָא, וּכְשֶׁאֵינָהּ שַׁיָּכָה אֵלָיו מִשָּׁם נִמְשָׁכִין הַגֵּרוּשִׁין. וְעַל-כֵּן צָרִיךְ שֶׁיִּהְיֶה הַגֵּט בִּכְתָב וּלְהַזְכִּיר שָׁם אֱמוּנַת חִדּוּשׁ הָעוֹלָם כַּנַּ”ל, וּכְדַת מֹשֶׁה וְיִשְׂרָאֵל לְהוֹרוֹת שֶׁאֵינוֹ מַפְרִידָהּ אֶלָּא מִמֶּנּוּ, כִּי אֵינָהּ שַׁיֶּכֶת אֵלָיו, אֲבָל עֲדַיִן הִיא מְקֻשֶּׁרֶת כְּדַת הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה וְיֵשׁ לָהּ רְשׁוּת לְהִנָּשֵׂא לְכָל מִי שֶׁתִּרְצֶה וּלְהִתְתַּקֵּן עַל יָדוֹ. וְעַל-כֵּן נִקְרָא הַגֵּט סֵפֶר, כִּי מְקַבֵּל מִבְּחִינַת סֵפֶר הַתּוֹרָה, וְהַגֵּט הוּא לָהּ לִרְאָיָה וּלְעֵד שֶׁלֹּא נִפְרְדָה, חַס וְשָׁלוֹם, מֵהַתּוֹרָה לְגַמְרֵי, רַק מֵאִישׁ פְּרָטִי הַזֶּה, אֲבָל עֲדַיִן הִיא מְקֻשֶּׁרֶת בְּהַתּוֹרָה, כִּי נִפְטְרָה מִמֶּנּוּ כְּדַת מֹשֶׁה וְיִשְׂרָאֵל וְכוּ’ וְכַנַּ”ל
To dedicate this shiur, click HERE.
