Kiddushin 3 – Taavas Mamon – Sipurey Maasiyos – The Baal Tefilah – Desire for Money Is Like Idol Worship – Tzedakah Repairs Taavas Mamon and Taavas Niuf – Ki Seitzei – Gathering Souls Through Marriage – Matan Torah Is Like a Wedding – Tefillin and Wedding Ring – Speaker: Rabbi Nasan Maimon.
Hilkhos Kiddushin 3 is based on Likutey Moharan 13.
00:00 – PARAGRAPH 4b.
05:30 – Tikkun HaBris reduces the desire for money.
06:00 – Taavas Mamon and Taavas Niuf are interconnected. Tzedakah breaks both these desires. Reference to Likutey Moharan 264 about giving charity to worthy recipients.
8:08 – Tzedakah Repairs Taavas Mamon and Taavas Niuf. The role of the tzaddik and of marriage in mitigating desires.
*12:38 – Zos HaTorah – Adam. Every Jewish soul is an aspect of the entire Torah. Bringing a Jewish child into the world is the same as bringing a new revelation of Torah to Am Yisrael. Through the chasan giving a pruta tzedakah to the kallah to complete the kiddushin, he draws the light of the Torah into the world.
15:40 – Q&R about the chasan giving tzedakah to the kallah. This act establishes that the man is the one who provides and the woman is the one who receives.
17:15 – הרי את מקדשת לי – “Harei at mekudeshes li…” – “Behold you are now sanctified to me…” – insights regarding the statement made by the chasan to the kallah during their wedding.
*19:30 – PARAGRAPH 6. Ki Seitzei. “Gathering souls” through marriage. כִּֽי־יִקַּ֥ח אִ֖ישׁ אִשָּׁ֑ה – “If a man takes a wife…” (Devarim 22:13, Ki Seitzei).
24:00 – PARAGRAPH 7. Matan Torah is like a wedding.
26:16 – PARAGRAPH 8. Wrapping the strap of tefillin around the middle finger is compared to the bride receiving a ring on her finger.
*29:00 – Significance of the process of putting on tefillin.
32:00 – Reference to Likutey Moharan 49 and Sichos HaRan 86. A Jewish wedding is comparable to Matan Torah and a form of the tikkun HaMerkava of the throne of HaShem. It brings about a unification of the upper throne of HaShem with the lower throne of HaShem. מֶרְכָּב֖וֹ אַרְגָּמָ֑ן תּוֹכוֹ֙ רָצ֣וּף אַֽהֲבָ֔ה – “The chariot of HaShem is purple, inlaid with love…” (Shir HaShirim 3:10). Reference to 2Likutey Moharan 8.
37:00 – Q&R about the placing of the wedding ring on the kallah’s finger.
38:00 – PARAGRAPH 9. Holy marriage is an aspect of daas – Torah wisdom. וְהָ֣אָדָ֔ם יָדַ֖ע אֶת־חַוָּ֣ה אִשְׁתּ֑וֹ – “Now the man knew his wife Eve…” Bereishis 4:1, Bereishis). Reference to Likutey Moharan 43.
41:20 – The word “tzedakah” sometimes refers to the entire Torah.
42:00 – PARAGRAPH 10. Tzedakah is required on the 3 chagim.
*44:30 – NOTE – tomorrow is Yom Kippur Katan. Because of the dangers confronting Am Yisrael right now, gadolei Torah have issued a special call for all to say the tefillos of Yom Kippur Katan.
TEXT: (Courtesy of www.Sefaria.org.il)
נִמְצָא, שֶׁהַנִּסָּיוֹן שֶׁל הָאָדָם הָעִקָּר הוּא תַּאֲוַת נִאוּף, וְתַאֲוַת מָמוֹן הוּא נְפִילָה הַנִּמְשֶׁכֶת מִפְּגַם תַּאֲוָה זֹאת שֶׁעַל-יְדֵי שֶׁפָּגַם בְּתַאֲוַת נִאוּף, חַס וְשָׁלוֹם, גָּרַם שֶׁהִפִּילוּ אוֹתוֹ בְּתַאֲוַת מָמוֹן, שֶׁהוּא בּוֹר אֵין מַיִם בּוֹ שֶׁמִּשָּׁם אִי אֶפְשָׁר לָצֵאת כִּי אִם עַל-יְדֵי הַדֶּרֶךְ שֶׁל הַגִּבּוֹר הַנַּ”ל
וּכְמוֹ שֶׁמְּבֹאָר בְּהַתּוֹרָה “צִוִּיתָ צֶדֶק”, שֶׁכָּל הַנְּפִילוֹת שֶׁל הָאָדָם כְּשֶׁרוֹצִין לְגָרְשׁוֹ מִפָּנִים דִּקְדֻשָּׁה אֲזַי מַפִּילִין אוֹתוֹ לְתַאֲוַת מָמוֹן, שֶׁהוּא בְּחִינַת שְׁמָד, עֲבוֹדָה זָרָה כְּלוּלָה מִכָּל הַשִּׁבְעִים עֲבוֹדוֹת זָרוֹת שֶׁבָּעוֹלָם, כְּמוֹ שֶׁמְּבֹאָר שָׁם עַל פָּסוּק, “וַיְגָרֶשׁ מִפָּנֶיךָ אוֹיֵב וַיֹּאמֶר הַשְׁמֵד”. וְעַל-כֵּן צָרִיךְ הָאָדָם לְרַחֵם עַל עַצְמוֹ וּלְהִתְבּוֹנֵן הֵיטֵב אִם יֵשׁ לוֹ כֹּחַ לַחֲלֹק עַל הַצַּדִּיק הַזֶּה, כִּי אוּלַי הוּא שׁוֹמֵר הַבְּרִית יוֹתֵר מִמֶּנּוּ וַאֲזַי יָכוֹל לְהַפִּיל אוֹתוֹ לְתַאֲוַת מָמוֹן שֶׁהוּא בְּחִינַת שְׁמָד עֲבוֹדָה זָרָה וְכוּ’ וְכַנַּ”ל, כִּי אִי אֶפְשָׁר לְשַׁבֵּר תַּאֲוַת מָמוֹן בִּשְׁלֵמוּת כִּי אִם בְּכֹחַ הַצַּדִּיק הַגָּדוֹל, שֶׁהוּא בְּתַכְלִית שְׁמִירַת הַבְּרִית בִּבְחִינַת מֶלַח מָמוֹן חָסֵר, וְכַמְבֹאָר כָּל זֶה בְּהַתּוֹרָה “צִוִּיתָ צֶדֶק”, עַיֵּן שָׁם
אבן העזר, הלכות קדושין, ג׳:ה׳
וְהַכְּלָל, שֶׁתַּאֲוַת נִאוּף וְתַאֲוַת מָמוֹן תְּלוּיִים זֶה בָּזֶה, וְעַל-יְדֵי צְדָקָה, שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה מְשַׁבְּרִים תַּאֲוַת מָמוֹן כַּנַּ”ל, כָּלוּל בָּזֶה מִמֵּילָא שְׁבִירַת תַּאֲוַת נִאוּף. כִּי אִי אֶפְשָׁר לְהִנָּצֵל מִתַּאֲוַת מָמוֹן כִּי אִם עַל-יְדֵי שְׁבִירַת תַּאֲוַת נִאוּף כַּנַּ”ל. וְכֵן מְבֹאָר בְּדִבְרֵי רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה בְּמָקוֹם אַחֵר שֶׁצְּדָקָה לַעֲנִיִּים הֲגוּנִים הוּא תִּקּוּן הַבְּרִית, עַיֵּן שָׁם. וְזֶהוּ בְּחִינַת קִדּוּשִׁין, כִּי בִּתְחִלַּת הָאֵרוּסִין מַמְשִׁיכִין הַתִּקּוּן הַיּוֹרֵד וּמְתַקֵּן עַד קָצֶה הָאַחֲרוֹן, שֶׁהוּא תִּקּוּן הַצְּדָקָה, שֶׁהוּא בְּחִינַת הַקִּדּוּשִׁין שֶׁמְּתַקֵּן וּמְשַׁכֵּךְ חֲמִימוּת הַלֵּב שֶׁל תַּאֲוַת מָמוֹן, שֶׁהוּא הַפְּגָם הַגָּדוֹל הַנִּמְשָׁךְ מִתַּאֲוַת נִאוּף כַּנַּ”ל, וְעַכְשָׁו בִּשְׁעַת הַקִּדּוּשִׁין מַמְשִׁיכִין שִׁכּוּךְ וְתִקּוּן לַחֲמִימוּת הַלֵּב עַד קָצֶה הָאַחֲרוֹן, שֶׁהוּא תַּאֲוַת מָמוֹן, שֶׁהוּא תַּכְלִית הַפְּגָם וְהַנְּפִילָה הַנִּמְשָׁךְ עַל-יְדֵי תַּאֲוַת הַנִּאוּף שֶׁהִיא בְּעַצְמָהּ חִמּוּם הַלֵּב כַּיָּדוּעַ
כִּי הַקִּדּוּשִׁין הוּא בְּחִינַת צְדָקָה כַּנַּ”ל שֶׁמְּתַקֵּן חִמּוּם הַלֵּב כַּנַּ”ל, וְעַל-יְדֵי-זֶה זוֹכִין לְחֶסֶד וּלְדַעַת, וְעַל-יְדֵי-זֶה יְכוֹלִין לִקַּח הַנְּפָשׁוֹת וְכוּ’ וּלְהַעֲלוֹתָם בִּבְחִינַת הַעֲלָאַת מַיִן נוּקְבִין, וּלְהָבִיא וּלְהוֹלִיד הִתְגַּלּוּת הַתּוֹרָה וְכוּ’, וְכָל זֶה צְרִיכִין לְזִוּוּג דִּקְדֻשָּׁה כַּנַּ”ל, שֶׁהוּא בִּשְׁבִיל הוֹלָדָה, לְהוֹלִיד נַפְשׁוֹת יִשְׂרָאֵל הַקְּדוֹשִׁים. כִּי הוֹלָדוֹת נַפְשׁוֹת יִשְׂרָאֵל עַל-יְדֵי זִוּוּג דִּקְדֻשָּׁה הוּא בְּחִינַת הוֹלָדַת הַתּוֹרָה עַל-יְדֵי יִחוּדָא דְּקֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא וּשְׁכִינְתֵּיהּ, כִּי נֶפֶשׁ יִשְׂרָאֵל הִיא בְּעַצְמָהּ בְּחִינַת הַתּוֹרָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב, “זֹאת הַתּוֹרָה אָדָם”, כִּי הִיא כְּלוּלָה מֵרְמַ”ח אֵיבָרִים וּשְׁסַ”ה גִּידִים שֶׁהֵם בְּחִינַת רְמַ”ח מִצְווֹת עֲשֵׂה וּשְׁסַ”ה לֹא תַעֲשֶׂה, שֶׁהוּא כְּלָלִיּוּת הַתּוֹרָה וְכַמּוּבָא. נִמְצָא, שֶׁהוֹלָדוֹת נַפְשׁוֹת יִשְׂרָאֵל הוּא בְּחִינַת הוֹלָדוֹת הַתּוֹרָה שֶׁנַּעֲשֶׂה עַל-יְדֵי הַדַּעַת שֶׁזּוֹכִין עַל-יְדֵי שְׁבִירַת תַּאֲוַת מָמוֹן, שֶׁזּוֹכִין עַל-יְדֵי הַצְּדָקָה כַּנַּ”ל
וְזֶהוּ בְּחִינַת הַקִּדּוּשִׁין, שֶׁהוּא בְּחִינַת הַצְּדָקָה כַּנַּ”ל, שֶׁעַל-יְדֵי הַפְּרוּטָה שֶׁל קִדּוּשִׁין שֶׁהֶחָתָן נוֹתֵן לְהַכַּלָּה, הוּא מַמְשִׁיךְ בְּחִינַת הֶאָרַת הַצְּדָקָה, וְעַל-יְדֵי-זֶה זוֹכֶה לְשַׁכֵּךְ חֲמִימוּת הַלֵּב וְכוּ’, וְעַל-יְדֵי-זֶה זוֹכֶה לְחֶסֶד וּלְדַעַת, שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה זוֹכֶה לִקַּח הַנְּפָשׁוֹת, לְהַעֲלוֹתָם בִּבְחִינַת הַעֲלָאַת מַיִן נוּקְבִין וְכוּ’, שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה נוֹלָדִין נַפְשׁוֹת יִשְׂרָאֵל, שֶׁהֵם בְּחִינַת הוֹלָדוֹת וְהִתְגַּלּוּת הַתּוֹרָה כַּנַּ”ל
וְזֶהוּ שֶׁאוֹמֵר לָהּ, הֲרֵי אַתְּ מְקֻדֶּשֶׁת לִי וְכוּ’ כְּדַת מֹשֶׁה וְיִשְׂרָאֵל. ‘כְּדַת מֹשֶׁה וְיִשְׂרָאֵל’ דַּיְקָא, הַיְנוּ כְּמוֹ דַּת מֹשֶׁה וְיִשְׂרָאֵל, שֶׁהוּא כְּלָלִיּוּת הַתּוֹרָה שֶׁנִּמְשֶׁכֶת עַל-יְדֵי הַצְּדָקָה, שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה יָכוֹל לִקַּח הַנְּפָשׁוֹת וְכוּ’, שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה נוֹלָד הַתּוֹרָה כַּנַּ”ל, כְּמוֹ כֵן יִהְיֶה נִמְשָׁךְ בְּחִינַת הַתִּקּוּן הַזֶּה עַל-יְדֵי הַקִּדּוּשִׁין, שֶׁהוּא בְּחִינַת הֶאָרַת הַצְּדָקָה, שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה יִהְיוּ נִמְשָׁכִין כָּל הַבְּחִינוֹת הַנַּ”ל כְּדֵי לִזְכּוֹת לְהוֹלִיד נַפְשׁוֹת יִשְׂרָאֵל בִּקְדֻשָּׁה גְּדוֹלָה, שֶׁהֵם בְּחִינַת הַתּוֹרָה כַּנַּ”ל
אבן העזר, הלכות קדושין, ג׳:ו׳
וְזֶהוּ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה, (קִדּוּשִׁין) בְּכֶסֶף מִנַּלָּן שֶׁנֶּאֱמַר, “כִּי יִקַּח אִישׁ אִשָּׁה” אֵין קִיחָה אֶלָּא בְּכֶסֶף. קִיחָה זֶהוּ בְּחִינַת וְלֹקֵחַ נְפָשׁוֹת חָכָם הַנַּ”ל, שֶׁזֶּהוּ עִקַּר בְּחִינַת הַקִּיחָה שֶׁל הַקִּדּוּשִׁין, בְּחִינַת כִּי יִקַּח אִישׁ אִשָּׁה, כִּי צָרִיךְ לְקַבֵּץ וְלָקַחַת כָּל פִּזּוּרֵי הַנְּפָשׁוֹת וְהַנִּיצוֹצוֹת הַשַּׁיָּכִים לְשָׁרְשָׁם וְלַהֲבִיאָם לְהָאִשָּׁה יִרְאַת ה’, שֶׁהִוא שֹׁרֶשׁ כָּל הַנְּפָשׁוֹת בְּחִינַת אֵם כָּל חָי כְּדֵי לְהַעֲלוֹתָם וּלְחַדְּשָׁם, כְּדֵי שֶׁיִּהְיוּ נוֹלָדִים נַפְשׁוֹת יִשְׂרָאֵל בִּקְדֻשָּׁה גְּדוֹלָה שֶׁהֵם בְּחִינַת הַתּוֹרָה כַּנַּ”ל. וְעַל-כֵּן אֵין קִיחָה אֶלָּא בְּכֶסֶף שֶׁהוּא בְּחִינַת כֶּסֶף שֶׁל צְדָקָה שֶׁנִּקְרָא כֶּסֶף, בְּחִינַת חֶסֶד הַנִּמְשָׁךְ עַל-יְדֵי הַצְּדָקָה כַּנַּ”ל, בְּחִינַת אִם כֶּסֶף תַּלְוֶה אֶת עַמִּי אֶת הֶעָנִי, שֶׁהוּא בְּחִינַת צְדָקָה, כִּי עִקַּר הַקִּיחָה, בְּחִינַת לְקִיחַת הַנְּפָשׁוֹת, בִּבְחִינַת וְלֹקֵחַ נְפָשׁוֹת חָכָם הוּא עַל-יְדֵי הַכֶּסֶף שֶׁל קִדּוּשִׁין, שֶׁהוּא בְּחִינַת צְדָקָה כַּנַּ”ל
אבן העזר, הלכות קדושין, ג׳:ז׳
וְזֶה שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה, “בְּיוֹם חֲתֻנָּתוֹ” זֶה מַתַּן תּוֹרָה, כִּי מַתַּן תּוֹרָה הוּא בְּחִינַת חֲתֻנָּה, שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה נוֹלָדִין נַפְשׁוֹת יִשְׂרָאֵל, שֶׁהוּא בְּחִינַת הוֹלָדַת הַתּוֹרָה, בְּחִינַת מַתַּן תּוֹרָה כַּנַּ”ל. וְזֶהוּ “בְּיוֹם שִׂמְחַת לִבּוֹ” זֶה בִּנְיַן בֵּית הַמִּקְדָּשׁ וְכוּ’, כִּי הָא בְּהָא תַּלְיָא, כִּי עִקַּר מַתַּן תּוֹרָה, שֶׁהוּא בְּחִינַת חֲתֻנָּה, עַל-יְדֵי הַדַּעַת, שֶׁהוּא בְּחִינַת בִּנְיַן בֵּית הַמִּקְדָּשׁ, שֶׁזּוֹכִין עַל-יְדֵי הַקִּדּוּשִׁין, שֶׁהוּא בְּחִינַת צְדָקָה כַּנַּ”ל, כַּמְבֹאָר בְּהַתּוֹרָה הַנַּ”ל, עַיֵּן שָׁם
אבן העזר, הלכות קדושין, ג׳:ח׳
וְזֶהוּ מַה שֶּׁאִיתָא שֶׁכְּרִיכַת הָרְצוּעָה עַל הָאֶצְבַּע הָאֶמְצָעִי הוּא בְּחִינַת קִדּוּשִׁין שֶׁנּוֹתֵן לָהּ הַטַּבַּעַת עַל הָאֶצְבַּע, כִּי כָּל הַתּוֹרָה הַנַּ”ל שֶׁל הַצְּדָקָה שֶׁמְּשַׁבֶּרֶת תַּאֲוַת מָמוֹן וְכוּ’ עַד שֶׁזּוֹכִין לִקַּח הַנְּפָשׁוֹת וּלְהָבִיא תּוֹרָה וְכוּ’, כָּל זֶה כָּלוּל בְּמִצְוַת תְּפִלִּין, כַּמְבֹאָר שָׁם בְּהַתּוֹרָה הַנַּ”ל שֶׁכָּל זֶה הוּא בְּחִינַת תִּקּוּנָא דְּמֶרְכַּבְתָּא עִלָּאָה וּמֶרְכַּבְתָּא תַּתָּאָה וְכוּ’. וְזֶהוּ בְּחִינַת שִׁין שֶׁל שְׁלֹשָׁה רָאשִׁין וְשִׁין שֶׁל אַרְבָּעָה רָאשִׁין וְכוּ’. וְעַל-כֵּן דַּיְקָא אַחַר שֶׁמַּנִּיחִין הַשֶּׁל רֹאשׁ שָׁם שְׁנֵי הַשִּׁינִין הַנַּ”ל, שֶׁהֵם שְׁנֵי הַשִּכְלִיּוֹת, בְּחִינַת הַשֵּכֶל לְקַבֵּץ וְלִקַּח הַנְּפָשׁוֹת בְּחִינַת וְלֹקֵחַ נְפָשׁוֹת חָכָם, וּבְחִינַת הַשֵּכֶל הַשֵּׁנִי לַעֲלוֹת עִם הַנְּפָשׁוֹת וּלְהוֹרִיד תּוֹרָה וְכוּ’, כַּמְבֹאָר שָׁם, וּבְכֹחַ קְדֻשַּׁת הֶאָרָה זֹאת מַמְשִׁיכִין הַהֶאָרָה גַּם לְמַטָּה בִּבְחִינַת קִדּוּשִׁין, שֶׁהוּא בְּחִינַת הָרְצוּעָה שֶׁנּוֹתֵן עַל הָאֶצְבַּע, אָז שֶׁהוּא בְּחִינַת אֵרוּסִין וְקִדּוּשִׁין, בְּחִינַת וְאֵרַשְׂתִּיךְ לִי לְעוֹלָם. ‘וְאֵרַשְׂתִּיךְ’ וְכוּ’ שֶׁאוֹמְרִים אָז, כִּי כָּל זֶה הוּא בְּחִינַת קִדּוּשִׁין כַּנַּ”ל
וְכֵן מְבֹאָר בְּדִבְרֵי רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה שֶׁתִּקּוּן הַמֶּרְכָּבָה הוּא עַל-יְדֵי הַחֲתֻנָּה, כַּמְבֹאָר בְּהַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה שֶׁכָּתַב עַל כָּל הָעִנְיָנִים שֶׁעוֹשִׂין עַל הַחֲתֻנָּה (סִימָן מט), עַיֵּן שָׁם שֶׁמְּבֹאָר שָׁם שֶׁהַחֲתֻנָּה הִיא בְּחִינַת מַתַּן תּוֹרָה וְכוּ’, וְהַהָאפִין שֶׁזּוֹרְקִין עַל הֶחָתָן הוּא בְּחִינַת כִּי רוּחַ הַחַיָּה בָּאוֹפַנִּים וְכוּ’, מוּבָן שָׁם שֶׁהַחֲתֻנָּה הִוא בְּחִינַת תִּקּוּן הַמֶּרְכָּבָה, הַיְנוּ כַּנַּ”ל, כִּי הַקִּדּוּשִׁין הִיא בִּבְחִינַת הַצְּדָקָה וְכוּ’, שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה מְקַבְּצִין הַנְּפָשׁוֹת וּמוֹלִידִין הַתּוֹרָה וְכוּ’, שֶׁהוּא בְּחִינַת תִּקּוּן הַמֶּרְכָּבָה, תִּקּוּנָא דְּמֶרְכַּבְתָּא עִלָּאָה וּמֶרְכַּבְתָּא תַּתָּאָה כַּנַּ”ל
כִּי שָׁם בַּמֶּרְכָּבָה, שָׁם הָאַהֲבָה דִּקְדֻשָּׁה שׁוֹרָה בִּבְחִינַת מֶרְכָּבוֹ אַרְגָּמָן תּוֹכוֹ רָצוּף אַהֲבָה מִבְּנוֹת יְרוּשָׁלַיִם וְכוּ’, כַּמְבֹאָר בְּהַתּוֹרָה “תִּקְעוּ ג” (בְּלִקּוּטֵי תִּנְיָנָא סִימָן ח). וְזֶה צְרִיכִין לְתַקֵּן בִּשְׁעַת הַקִּדּוּשִׁין כְּדֵי שֶׁלֹּא יִתְגַּבְּרוּ הָאַהֲבוֹת הַנְּפוּלִין, רַק יִזְכֶּה לְשֹׁרֶשׁ הָאַהֲבָה דִּקְדֻשָּׁה שֶׁהוּא עַל-יְדֵי תִּקּוּן הַמֶּרְכָּבָה שֶׁנַּעֲשֶׂה עַל-יְדֵי הַקִּדּוּשִׁין כַּנַּ”ל
אבן העזר, הלכות קדושין, ג׳:ט׳
וְעַל-כֵּן נִקְרָאִין קִדּוּשִׁין לְשׁוֹן קֹדֶשׁ, שֶׁהוּא בְּחִינַת חָכְמָה כַּיָּדוּעַ, כִּי עַל-יְדֵי הַקִּדּוּשִׁין, שֶׁהוּא בְּחִינַת צְדָקָה, נִמְשָׁךְ הַחָכְמָה וְהַדַּעַת, בְּחִינַת וְלֹקֵחַ נְפָשׁוֹת חָכָם, שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה עִקַּר הַזִּוּוּג דִּקְדֻשָּׁה בִּבְחִינַת וְהָאָדָם יָדַע, כְּמוֹ שֶׁכָּתַב רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה
וְזֶהוּ בְּחִינַת תּוֹרָה צִוָּה לָנוּ מֹשֶׁה מוֹרָשָׁה, אַל תִּקְרֵי “מוֹרָשָׁה” אֶלָּא “מְאֹרָסָה” (כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה ), כִּי הַתּוֹרָה נִמְשֶׁכֶת עַל-יְדֵי הַצְּדָקָה שֶׁהִוא בְּחִינַת אֵרוּסִין וְקִדּוּשִׁין כַּנַּ”ל, וְעַל-כֵּן כָּל הַתּוֹרָה נִקְרֵאת בְּשֵׁם “צְדָקָה”, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב, “וּצְדָקָה תִּהְיֶה לָנוּ כִּי נִשְׁמֹר לַעֲשׂוֹת אֶת כָּל דִּבְרֵי הַתּוֹרָה”, כִּי הַמְשָׁכַת הִתְגַּלּוּת הַתּוֹרָה זוֹכִין עַל-יְדֵי צְדָקָה כַּנַּ”ל
אבן העזר, הלכות קדושין, ג׳:י׳
וְזֶהוּ בְּחִינַת וְעָשִׂיתָ חַג שָׁבוּעוֹת לַה’ אֱלֹקֶיךָ מִסַּת נִדְבַת יָדְךָ אֲשֶׁר תִּתֵּן וְכוּ’, ‘חַג שָׁבוּעוֹת’ הוּא בְּחִינַת הִתְגַּלּוּת הַתּוֹרָה, כִּי בְּשָׁבוּעוֹת נִתְּנָה תּוֹרָה. וְזֶהוּ חַג שָׁבוּעוֹת וְכוּ’ מִסַּת נִדְבַת יָדְךָ וְכוּ’, דְּהַיְנוּ צְדָקָה, כִּי כְּפִי הַצְּדָקָה כֵּן זוֹכִין לִבְחִינַת שָׁבוּעוֹת, שֶׁהוּא בְּחִינַת הִתְגַּלּוּת הַתּוֹרָה כַּנַּ”ל
To dedicate this shiur, click HERE.
