BreslovTorah.com

Official Site of Rabbi Nasan Maimon

LH4-18-Hechsher Keylim

2022-06-28 – LH4 – YD1 – Hechsher Keylim 4 – Para. 17-18 – BeChukosai – Tikkun HaBris – Emes l’Amito – Truth and Real Truth – Ratzon – Power of the Will – Mikveh – Uman Rosh Hashanah

Hechsher Keylim 4 – BeChukosaiTikkun HaBris – Emes l’Amito – Truth and Real Truth – Ratzon – Power of the Will – Mikveh – Uman Rosh Hashanah – Speaker: Rabbi Nasan Maimon.
Hilkhos Hechsher Keylim 4 is based on Likutey Moharan 66.
*00:00 – PARAGRAPH 17. CLIP for BeChukosai. הִתְוַדּ֤וּ אֶת־עֲו‍ֹנָם֙ וְאֶת־עֲוֹ֣ן אֲבֹתָ֔ם בְּמַֽעֲלָ֖ם אֲשֶׁ֣ר מָֽעֲלוּ־בִ֑י וְאַ֕ף אֲשֶׁר־הָֽלְכ֥וּ עִמִּ֖י בְּקֶֽרִי – “They will then confess their iniquity and the iniquity of their fathers their betrayal that they dealt Me, and that they also treated Me carelessly” (Vayikra 26:40 – BeChukosai). The tzaddikim of previous generations help the present generation of Am Yisrael in Tikkun HaBris – repairing sins with regard to Torah laws of marriage.
09:49 – NOTE: “Today is Erev Rosh Chodesh Tammuz.” Description of preparations for Uman Rosh Hashanah already beginning, including Tikkun HaKlali and Tefilah 76 in Likutey Tefilos.
11:24 – Moshe Rabbeinu mentioned the merit of the Avos – Patriarchs – to increase the power of his prayer on behalf of Klal Yisrael. The principle of calling on the merits of a tzaddik.
13:38 – PARAGRAPH 18. The waters of mikveh only purify if they are connected with the ground, not contained in any sort of vessel. וְר֣וּחַ אֱלֹהִ֔ים מְרַחֶ֖פֶת עַל־פְּנֵ֥י הַמָּֽיִם – “…and the spirit of Elokim was hovering over the face of the water” (Bereishis 1:2, Bereishis).
20:41 – It takes great yearning and tefilos to overcome obstacles that block a person’s spiritual progress.
35:18 – With regard to spiritual progress, nothing can stand in the way of the will.
36:31 – מניעות – obstacles – has the same letters as נעימות – sweetness, pleasantness.
38:52 – The Teisha Heichalim – “Nine Palaces” – described in Likutey Moharan 24.
*39:49 – Nimtza – all spiritual goals can only be achieved by being in the physical world, part of the earth, struggling to overcome obstacles.
40:55 – אֱמֶת מֵאֶ֣רֶץ תִּצְמָ֑ח וְ֜צֶ֗דֶק מִשָּׁמַ֥יִם נִשְׁקָֽף – “Truth will sprout from the earth” (Tehillim/Psalms 85:12). The Baal Shem Tov HaKodesh explains that in order to reach the truth, a person has to lower themselves through humility.
46:00 – The word eretz alludes to ratzon – will. By means of the obstacles encountered in physical world a person acquires higher levels of ratzon.
*47:04 – Q&R about how to apply these principles in everyday life when a person feels exhausted. Account of how Rav Noson of Nemirov described his behavior during a life-threatening moment. A fish bone was lodged in his throat and yet, “Even when I wasn’t able to speak, I made whatever sound I could and looked upward.”
*48:30 – Q&R – When a person feels as if obstacles are weakening their spiritual yearning, it helps to pray for new yearning.
49:38 – Closing blessings. NOTE about Yom Kippur Katan.

TEXT: (Courtesy of www.Sefaria.org.il)

יורה דעה, הלכות הכשר כלים, ד׳:י״ז

וְעַל-כֵּן כָּל הַמְּנִיעוֹת לְהִתְקָרֵב אֶל הַקְּדֻשָּׁה הוּא עַל-יְדֵי פְּגַם טֻמְאַת קְרִי. וְזֶה שֶׁפֵּרֵשׁ רַשִׁ”י בְּפָרָשַׁת בְּחֻקּוֹתַי, “קְרִי” לְשׁוֹן מְנִיעָה וְכוּ’, כִּי מִשָּׁם כָּל הַמְּנִיעוֹת, בִּפְרָט לְהִתְקָרֵב לַצַּדִּיק הָאֱמֶת שֶׁעַל יָדוֹ עִקַּר הַתִּקּוּן. וְזֶה שֶׁסִּיֵּם בְּסוֹף הַתּוֹכָחָה, “וְהִתְוַדּוֹ עַל עֲוֹנָם וְכוּ’ וְאַף אֲשֶׁר הָלְכוּ עִמִּי בְּקֶרִי וְכוּ’ אוֹ אָז יִכָּנַע לְבָבָם הֶעָרֵל וְכוּ’ וְזָכַרְתִּי אֶת בְּרִיתִי יַעֲקוֹב וְכוּ'”, שֶׁהֵם זְכוּת שׁוֹכְנֵי עָפָר, כִּי עִקַּר כָּל צָרוֹת יִשְֹרָאֵל, רַחֲמָנָא לִצְלָן, וְכָל הַגָּלֻיּוֹת הֵם עַל-יְדֵי פְּגַם עָווֹן זֶה, וְעִקַּר הַתִּקּוּן עַל-יְדֵי צַדִּיקִים שׁוֹכְנֵי עָפָר, שֶׁגְּדוֹלִים בְּמִיתָתָן יוֹתֵר מִבְּחַיֵּיהֶם, שֶׁגּוֹמְרִים אַחַר הִסְתַּלְּקוּתָם תִּקּוּן עָווֹן זֶה, שֶׁזֶּה עִקַּר הַתִּקּוּן שֶׁל נַפְשׁוֹת יִשְֹרָאֵל וְכַנַּ”ל

וְזֶהוּ וְאַף אֲשֶׁר הָלְכוּ עִמִּי בְּקֶרִי, אַף אֲנִי אֵלֵךְ עִמָּם בְּקֶרִי, הַיְנוּ שֶׁמֵּחֲמַת פְּגַם קְרִי, רַחֲמָנָא לִצְלָן, ‘אַף אֲנִי אֵלֵךְ עִמָּם בְּקֶרִי’ שֶׁאַזְמִין לָהֶם מְנִיעוֹת עֲצוּמוֹת שֶׁנִּקְרָאִים “קְרִי”, כְּפֵרוּשׁ רַשִׁ”י הַנַּ”ל. וְזֶהוּ, “וְהֵבֵאתִי אוֹתָם בְּאַרְצוֹת אוֹיְבֵיהֶם”, הַיְנוּ שֶׁיִּתְגַּבְּרוּ נֶגְדָּם הָאוֹיְבִים וְהַשֹּוֹנְאִים, שֶׁמֵּהֶם כָּל הַמְּנִיעוֹת. וְעִקַּר הַתִּקּוּן לְשַׁבֵּר הַמְּנִיעוֹת וְהָאוֹיְבִים הוּא עַל-יְדֵי הָרָצוֹן וְהַחֵשֶׁק כַּנַּ”ל, וְזֶהוּ “וְהֵם יִרְצוּ אֶת עֲוֹנָם”; שֶׁיַּהַפְכוּ אוֹתָם לְרָצוֹן. וְעַל-יְדֵי-זֶה “וְזָכַרְתִּי אֶת בְּרִיתִי יַעֲקוֹב וְכוּ'”, שֶׁיִּזְכֹּר וִיעוֹרֵר ה’ יִתְבָּרַךְ אֶת הַצַּדִּיקִים הַגְּדוֹלִים שׁוֹכְנֵי עָפָר, כִּי עִקַּר הַתִּקּוּן עַל יָדָם וְכַנַּ”ל

יורה דעה, הלכות הכשר כלים, ד׳:י״ח

וְעַל-כֵּן אֵין מֵי הַמִּקְוֶה מְטַהֲרִין כִּי אִם עַל גַּבֵּי קַרְקַע דַּיְקָא, כִּי עִקַּר טְבִילַת הַמִּקְוֶה הִיא כְּדֵי לַחֲזֹר וּלְהִכָּלֵל בְּשֹׁרֶשׁ כָּל הָרוּחוֹת שֶׁהוּא בְּחִינַת רוּחוֹ שֶׁל מָשִׁיחַ שֶׁמְּרַחֵף עַל פְּנֵי הַמַּיִם, כְּדֵי לַחֲזֹר וּלְהַמְשִׁיךְ מִשָּׁם בְּחִינַת הָרוּחַ חַיִּים דִּקְדֻשָּׁה, שֶׁהוּא בְּחִינַת מוֹצִיא מִכֹּחַ אֶל הַפֹּעַל כַּנַּ”ל

וְעַל-כֵּן אֵין טוֹבְלִין אֶלָּא בְּמַיִם שֶׁבְּתוֹךְ הָאָרֶץ דַּוְקָא, כִּי אִי אֶפְשָׁר לְהַמְשִׁיךְ מִכֹּחַ אֶל הַפֹּעַל כִּי אִם עַל-יְדֵי שְׁבִירַת מְנִיעוֹת, עַל-יְדֵי עֹצֶם הַחֵשֶׁק דִּקְדֻשָּׁה, כַּמְבֹאָר שָׁם הֵיטֵב. וְזֶה עִקַּר בִּיאַת הָאָדָם לְזֶה הָעוֹלָם בִּשְׁבִיל שֶׁיִּהְיֶה לוֹ נִסְיוֹנוֹת וּמְנִיעוֹת כָּאֵלֶּה מִלְּהִתְקָרֵב לַה’ יִתְבָּרַךְ. וְהוּא יִתְגַּבֵּר בְּתֹקֶף חִשְׁקוֹ דִּקְדֻשָּׁה וִישַׁבֵּר כֻּלָּם

וְעַל-יְדֵי-זֶה דַּיְקָא יִזְכֶּה מַה שֶּׁיִּזְכֶּה מַה שֶּׁאֵין הַמַּלְאָכִים זוֹכִין לָזֶה, כִּי זֶה עִקַּר מַעֲלַת הָאָדָם עַל הַכֹּל, מֵחֲמַת שֶׁיֵּשׁ לוֹ בְּחִירָה. וְעִקַּר הַבְּחִירָה וְהַנִּסָּיוֹן הוּא מֵחֲמַת רִבּוּי הַמְּנִיעוֹת מֵהַקְּדֻשָּׁה שֶׁיֵּשׁ לְכָל אָדָם. וְעִקַּר כְּלַל כָּל הַמְּנִיעוֹת הוּא מֵחֲמַת גַּשְׁמִיּוּת הָאָרֶץ, שֶׁמִּשָׁם נִלְקַח גּוּפוֹ הַמְגֻשָּׁם, כִּי גַּשְׁמִיּוּת הָאָרֶץ, שֶׁמִּשָּׁם כָּל הַתַּאֲווֹת, עוֹמֵד בִּפְנֵי הָאָדָם וּמַסְתִּיר מִמֶּנּוּ אוֹר הָאֱמֶת, שֶׁמִּשָּׁם בָּאִים כָּל הַמְּנִיעוֹת וְהַבִּלְבּוּלִים, כְּמוֹ שֶׁמְּבֹאָר בְּדִבְרֵי אֲדוֹנֵנוּ, מוֹרֵנוּ וְרַבֵּנוּ עַל פָּסוּק, “וְאֹרַח צַדִּיקִים כְּאוֹר נֹגַהּ וְכוּ'”, כַּמּוּבָא שָׁם בְּשֵׁם הַבַּעַל שֵׁם טוֹב, זֵכֶר צַדִּיק לִבְרָכָה, עַיֵּן שָׁם

וּלְשַׁבֵּר כָּל הַמְּנִיעוֹת הוּא רַק עַל-יְדֵי תֹּקֶף הַחֵשֶׁק וְהָרָצוֹן כְּפִי הַמְּנִיעָה, כְּמוֹ שֶׁמְּבֹאָר שָׁם, כִּי הַמְּנִיעָה לֹא בָּאָה כִּי אִם בִּשְׁבִיל הַחֵשֶׁק וְכוּ’ כְּמוֹ שֶׁמְּבֹאָר שָׁם

וְעִקַּר הִתְגַּבְּרוּת הַחֵשֶׁק דִּקְדֻשָּׁה הוּא עַל-יְדֵי הָאֱמֶת, כִּי אִם יִסְתַּכֵּל עַל הָאֱמֶת וְיִרְאֶה פְּחִיתוּתוֹ וּגְרִיעָתוֹ וְהֶבֶל הָעוֹלָם שֶׁהוּא צֵל עוֹבֵר וְעַל מָה אָתֵי לְהַאי עָלְמָא מִטִּפָּה סְרוּחָה לֵילֵךְ לִמְקוֹם עָפָר רִמָּה וְתוֹלֵעָה, וְלִסְבֹּל כָּל מְרִירוּת הֶעָמָל הַמַּר הַזֶּה שֶׁסּוֹבֵל הָאָדָם בְּזֶה הָעוֹלָם, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר, “אָדָם לְעָמָל יוּלָּד וְכוּ'”, וּכְתִיב, “גַּם כָּל יָמָיו כָּעַס וּמַכְאוֹבוֹת וְחָלְיוֹ הַרְבֵּה וָקָצֶף”, וְאַחַר כָּל אֵלֶּה הוּא צָרִיךְ לָתֵת דִּין וְחֶשְׁבּוֹן וְכוּ’

הִנֵּה אִם הָאָדָם לֹא יַטְעֶה אֶת עַצְמוֹ וְיָשִֹים אֶל לִבּוֹ בֶּאֱמֶת כָּל זֶה בְּוַדַּאי יָבִין הֵיכָן נְקֻדַּת הָאֱמֶת. וְאִם עִם כָּל זֶה יִתְפַּשְּׁטוּ כְּנֶגְדּוֹ הַמְּנִיעוֹת עַד שֶׁקָּשֶׁה לוֹ לְשָׁבְרָם, עַל כָּל פָּנִים יִהְיֶה חִשְׁקוֹ וּרְצוֹנוֹ וְכִסּוּפָיו חֲזָקִים מְאֹד לְהִתְקָרֵב אֶל הָאֱמֶת לַאֲמִתּוֹ, כִּי מֵאַחַר שֶׁיּוֹדֵעַ הָאֱמֶת אַף-עַל-פִּי שֶׁאֵין מַנִּיחִין אוֹתוֹ מֵרִבּוּי הַמְּנִיעוֹת הָעֲצוּמוֹת הַמִּתְפַּשְּׁטִין כְּנֶגְדּוֹ, עַל כָּל פָּנִים הַחֵשֶׁק וְהָרָצוֹן חָזָק מְאֹד, כִּי הַחֵשֶׁק אִי אֶפְשָׁר לִמְנֹעַ, כִּי אַף-עַל-פִּי-כֵן אֲנִי רוֹצֶה וְחוֹשֵׁק בַּתַּכְלִית הָאֲמִתִּי

וְכַמְבֹאָר אֶצְלֵנוּ בְּמָקוֹם אַחֵר גֹּדֶל מַעֲלַת הַחֵשֶׁק וְהָרָצוֹן דִּקְדֻשָּׁה וְכוּ’ וְשֶׁצְּרִיכִין לִהְיוֹת עַקְשָׁן גָּדוֹל בְּעִנְיַן הָרָצוֹן וְהַחֵשֶׁק דִּקְדֻשָּׁה, עַיֵן שָׁם. וְזֶה שֶׁהֵבִיא אֲדוֹנֵנוּ, מוֹרֵנוּ וְרַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה שָׁם הַמִּשְׁנָה, הִסְתַּכֵּל בִּשְׁלֹשָׁה דְּבָרִים וְאֵין אַתָּה בָּא לִידֵי עֲבֵרָה וְכוּ’ עַיֵּן שָׁם. ‘יְדֵי עֲבֵרָה’ הוּא בְּחִינַת וְהֵמָּה מִיָּדְךָ נִגְזָרוּ, בְּחִינַת פְּגַם הִתְפַּתְּחוּת הַיָּדַיִם, פְּגַם מוֹצִיא מִכֹּחַ אֶל הַפֹּעַל הַנַּ”ל

נִצּוֹלִין מִזֶּה עַל-יְדֵי שֶׁמִּסְתַּכֵּל בִּשְׁלֹשָׁה דְּבָרִים, שֶׁחָשַׁב הַתַּנָּא עֲקַבְיָא, שֶׁהֵם, מֵאַיִן בָּאתָ? מִטִּפָּה סְרוּחָה. וּלְאָן אַתָּה הוֹלֵךְ? לִמְקוֹם עָפָר רִמָּה וְתוֹלֵעָה. וְלִפְנֵי מִי אַתָּה עָתִיד לִתֵּן דִּין וְחֶשְׁבּוֹן? לִפְנֵי מֶלֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, הַיְנוּ כַּנַּ”ל, שֶׁכְּשֶׁיִּסְתַּכֵּל עַל הָאֱמֶת בְּוַדַּאי יִהְיוּ נִצּוֹלִין מִידֵי עֲבֵרָה שֶׁהֵם הַהֵפֶךְ מִבְּחִינַת מוֹצִיא מִכֹּחַ אֶל הַפֹּעַל דִּקְדֻשָּׁה

וְיִזְכֶּה לְהִתְקָרֵב לְצַדִּיקִי אֱמֶת, שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה יוֹצִיא מִכֹּחַ אֶל הַפֹּעַל כָּל הַדְּבָרִים שֶׁבַּקְּדֻשָּׁה וְכַנַּ”ל. וְעַל-כֵּן מֵימֵי הַמִּקְוֶה, שֶׁהֵם בְּחִינַת מוֹצִיא מִכֹּחַ אֶל הַפֹּעַל מֵחָדָשׁ, צְרִיכִין לִהְיוֹת עַל גַּבֵּי הָאָרֶץ דַּיְקָא, כִּי דַּיְקָא עַל-יְדֵי הָאָרֶץ, שֶׁהִיא כְּלַל כָּל הַמְּנִיעוֹת, זוֹכִין לְהוֹצִיא מִכֹּחַ אֶל הַפֹּעַל, כִּי הַמְּנִיעָה בִּשְׁבִיל הַחֵשֶׁק, כְּמוֹ שֶׁמְּבֹאָר שָׁם. וּשְׁבִירַת הַמְּנִיעוֹת שֶׁכְּלוּלִים בְּגַשְׁמִיּוּת הָאָרֶץ הוּא עַל-יְדֵי-זֶה בְּעַצְמוֹ, עַל-יְדֵי שֶׁיַּשְׁפִּיל עַצְמוֹ כְּעָפָר מַמָּשׁ בִּבְחִינַת וְנַפְשִׁי כֶּעָפָר לַכֹּל תִּהְיֶה, וְיִסְתַּכֵּל עַל הָאֱמֶת לַאֲמִתּוֹ, כִּי אָדָם יְסוֹדוֹ מֵעָפָר וְסוֹפוֹ לְעָפָר

וְאֵין שׁוּם תַּכְלִית בָּעוֹלָם הַזֶּה כִּי אִם לְהִתְקָרֵב לַה’ יִתְבָּרַךְ וּלְתוֹרָתוֹ הַקְּדוֹשָׁה. וְאִם אַף-עַל-פִּי-כֵן הוּא רָחוֹק מְאֹד, עַל כָּל פָּנִים יִתְגַּבֵּר הַחֵשֶׁק וְהָרָצוֹן וְעַל-יְדֵי-זֶה יִזְכֶּה לְשַׁבֵּר הַמְּנִיעוֹת כַּנַּ”ל. וְאָז יִתְהַפְּכוּ הַמְּנִיעוֹת לוֹ לְטוֹבָה גְּדוֹלָה, כִּי עַל-יְדֵי שְׁבִירַת הַמְּנִיעוֹת נַעֲשִֹין אַחַר כָּךְ כֵּלִים לְקַבֵּל הָאוֹר הַנֶּעֱרָב בְּהַדְרָגָה וּבְמִדָּה, שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְקַבְּלוֹ כִּי אִם עַל-יְדֵי כֵּלִים וְהֵם נַעֲשִֹין בְּזֶה הָעוֹלָם דַּיְקָא עַל-יְדֵי שְׁבִירַת הַמְּנִיעוֹת, כַּמּוּבָן בִּדְבָרָיו, זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה, בְּמָקוֹם אַחֵר

כִּי הַכֵּלִים הֵם בְּחִינַת צִמְצוּמִים שֶׁהֵם מוֹנְעִים וּמְעַכְּבִים הָאוֹר שֶׁלֹּא יִתְפַּשֵּׁט יוֹתֵר מִדַּאי כְּדֵי שֶׁיּוּכַל לְקַבְּלוֹ. וְזֶה זוֹכֶה כְּפִי מַה שֶּׁזּוֹכֶה לְשַׁבֵּר מְנִיעוֹת בְּזֶה הָעוֹלָם, שֶׁאָז נַעֲשִֹין מֵהַמְּנִיעוֹת כֵּלִים זַכִּים נִפְלָאִים לְקַבֵּל הָאוֹר בְּהַדְרָגָה וּבְמִדָּה, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת ט’ הֵיכָלִין וְכוּ’ שֶׁהֵם נַעֲשִֹין עַל-יְדֵי הָרְדִיפָה וְהַמְעַכֵּב וְכוּ’ (וְעַיֵּן מִזֶּה בְּמָקוֹם אַחֵר )

נִמְצָא, שֶׁכָּל הַשָֹּגַת הָאוֹר וְהַחַיּוּת דִּקְדֻשָּׁה שֶׁהוּא בְּחִינַת מוֹצִיא מִכֹּחַ אֶל הַפֹּעַל, אֵין זוֹכִין כִּי אִם עַל-יְדֵי הָאָרֶץ דַּיְקָא, שֶׁמִּשָּׁם כָּל הַמְּנִיעוֹת וְעַל יָדָהּ דַּיְקָא שׁוֹבְרִין כָּל הַמְּנִיעוֹת, וְזֶה בְּחִינַת אֱמֶת מֵאֶרֶץ תִּצְמָח, כִּי עִקַּר שְׁבִירַת הַמְּנִיעוֹת עַל-יְדֵי אֱמֶת, כִּי מִי שֶׁמִּסְתַּכֵּל עַל הָאֱמֶת לַאֲמִתּוֹ, בְּוַדַּאי יְשַׁבֵּר כָּל הַמְּנִיעוֹת וְזֶה זוֹכֶה עַל-יְדֵי שֶׁמֵּשִֹים עַצְמוֹ כְּעָפָר וְיוֹדֵעַ שִׁפְלוּתוֹ כַּנַּ”ל בְּוַדַּאי יִתְגַּלֶּה לוֹ הָאֱמֶת וִישַׁבֵּר כָּל הַמְּנִיעוֹת עַל-יְדֵי חֹזֶק חִשְׁקוֹ וּרְצוֹנוֹ וְכַנַּ”ל

וְעַל-כֵּן אֵין מֵי הַמִּקְוֶה מְטַהֲרִין כִּי אִם עַל גַּבֵּי הָאָרֶץ דַּיְקָא, כִּי אִי אֶפְשָׁר לְהוֹצִיא מִכֹּחַ אֶל הַפֹּעַל, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת טָהֳרַת מֵי הַמִּקְוֶה, כִּי אִם עַל-יְדֵי עֹצֶם הַחֵשֶׁק שֶׁבָּא עַל-יְדֵי רִבּוּי הַמְּנִיעוֹת, שֶׁכָּל זֶה כָּלוּל בָּאָרֶץ דַּיְקָא וְכַנַּ”ל. כִּי אֶרֶץ הוּא לְשׁוֹן רָצוֹן, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר, “רָצִיתָ ה’ אַרְצֶךָ”, וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה, לָמָּה נִקְרָא שְׁמָהּ אֶרֶץ וְכוּ’? הַיְנוּ עַל-יְדֵי הַמְּנִיעוֹת הַבָּאִים מִן הָאָרֶץ עִקַּר הִתְגַּבְּרוּת הָרָצוֹן וְהַחֵשֶׁק וְכַנִּזְכָּר לְעֵיל

 

To dedicate this shiur, click HERE.